מתוך המבוא לספר:

כנרמז בכותרתו, הספר עוסק בתכנון טוב – תכנון טוב של תכניות לימודים, של הערכות ושל הוראה – המתמקד בפיתוח ובהעמקה של הבנתם של רעיונות חשובים. את מהות הספר אפשר לנסח כשאלה שתיבחן מנקודות מבט שונות לכל אורכו: כיצד נגדיל את הסיכויים – בעזרת תכנון נכון – שתלמידים רבים יותר יבינו באמת את מה שהם נדרשים ללמוד? לעתים קרובות מדי, התלמידים שמצליחים "לקלוט" הם אלה שמגיעים אלינו כשהם כבר בעלי יכולת ורהוטים – כלומר מבינים מתוקף מזלם הטוב. כיצד צריך לתכנן את ההוראה כדי שנוכל להשפיע השפעה אינטלקטואלית על כולם: על המנוסים פחות; על בעלי היכולות הגבוהות שחסרים מוטיבציה; על בעלי היכולות הפחותות; על מי שיש להם תחומי עניין מגוונים וסגנונות למידה שונים?

כדי לבחון שאלות כאלה עלינו להתעמק מן הסתם במטרת התכניות – ובמקרה שלנו, בהבנה. למה אנחנו מתכוונים, אם כך, כשאנחנו אומרים שתלמידים צריכים להבין ולא סתם "לקלוט" ואז לשחזר? כיצד יכול תלמיד לדעת הרבה דברים חשובים מבלי להבין את משמעותם – דבר שכולנו ראינו כמורים? ומנגד: כיצד יכול תלמיד אחר לטעות לגבי רבות מהעובדות – ואפילו לא להשלים את כל המטלות שקיבל – ואף על פי כן לתפוש את הרעיונות המרכזיים? על כן, אף שהספר עוסק בתכנון הלימודים כך שיאפשרו לתלמידים להתעמק ברעיונות גדולים, הוא גם מנסה להגדיר טוב יותר מהי הבנה, ובפרט לצורכי הערכה.

כפי שתראו, אנחנו טוענים שאחת הדרכים המועילות לחשוב על משמעות ההבנה, על התכנון הוראה שיכוון אליה ועל הדרכים לזהותה בעבודות התלמידים, היא להכיר בכך שלהבנה היבטים רבים. שפת היומיום חושפת את שפע המשמעויות הקיים, ומכאן נולד הצורך להבהירן. חִשבו, לדוגמה, על ההבדל בין הטענה "הוא לא הבין את דובר הצרפתית" לבין המשפט "היא לא הבינה את משמעות המקורות הראשוניים". ישנם סוגים שונים של הבנה; ושומה עלינו להבהיר לאילו מהם אנחנו חותרים. הבנה, לטענתנו, איננה מטרה יחידה, אלא משפחה של יכולות ארוגות זו בזו – שישה היבטים שונים של העברה – וחינוך להבנה יפעל באופן תכליתי יותר לפיתוח של כולן.

התכלית הכפולה הזו – הבהרת היעד הקרוי "הבנת תלמידים" ובתוך כך התחקוּת אחר האמצעים הקרויים "תכנון טוב" – מעוררת כמובן מגוון רחב של שאלות עקרוניות בעולם האמיתי של ההוראה. מהי הדרך הטובה ביותר לתכנן לשליטה בתוכן ולהבנה כאחת? איך נוכל להשיג הבנה אם ספרי הלימוד המשמשים אותנו כוללים כמויות עצומות של ידע נטול-הֶקשר? האם הרצון ללמד להבנה הוא מציאותי בעולם המגדיר סטנדרטים של תוכן וחורץ גורלות באמצעות בחינות? בספר נעשה אפוא את הדברים הבאים בניסיון להשיב לשאלות אלה ואחרות:

• נציע גישה לתכניות לימודים ולהוראה שנועדה למשוך תלמידים לחקור, לעודד והעברה של למידה מנושא למשנהו, לספק מסגרת רעיונית שתעזור לתלמידים להתמצא בסבך של עובדות ומיומנויות מובחנות ונבדלות, ולחשוף את רעיונות התוכן הגדולים.

• נבחן מגוון שיטות להערכה נאותה של רמות ההבנה, הידע והמיומנות של תלמידים.

• נשקול את התפקיד שצריכות למלא טעויות הבנה שכיחות של תלמידים בתכנון של תכניות לימודים, הערכות והוראה.

• נבחן פרקטיקות נפוצות של תכניות לימודים, הערכה והוראה אשר עלולות להפריע לטיפוח ההבנה בקרב תלמידים, ונציע במקומן גישה של תכנון לאחור, אשר תעזור לנו לעמוד בסטנדרטים מבלי להקריב בדרך את יעדי ההבנה.

• נציג תיאוריה על ששת היבטי ההבנה ונבחן את השלכותיה התיאורטיות והמעשיות עבור תכניות לימודים, הערכה והוראה.

• נציג תבנית ליחידת לימוד שתעזור בתכנון תכניות לימודים והערכות המתמקדות בהבנת התלמידים.

• נַראה כיצד יחידות לימוד בודדות כאלה צריכות להשתבץ בתוך מסגרת גדולה ולכידה יותר של קורסים ותכניות שאף הם משמשים מסגרת לרעיונות גדולים, לשאלות מפתח ולמטלות הערכה יסודיות.

• נציע מערך של סטנדרטים לתכנון שנועד להשיג בקרת איכות בתכניות לימודים ובכלי הערכה.

• נטען שמתכננים צריכים לעבוד בצורה חכמה יותר ולא קשה יותר, באמצעות שיתוף תכניות לימודים ביניהם, ברחבי העולם, באמצעות מאגר נתונים אינטרנטי בר-חיפוש.