שער שני: עשייה מחוללת הבנה

 

במה 6: עדויות להבנה: למידה מכוונת תוצרים

יו"ר: יוסי שוורץ, מכון ברנקו וייס

 

ביצועי הבנה: עשייה משמעותית בתוך תהליכי הלמידה לשם הבנה

מר אורי מלול ומר אבנר כהן זמיר, בית הספר מבואות הנגב

הבנה היא היכולת להשתמש בידע בהקשר מתאים ובצורה נכונה, אולם בתהליכי הלמידה המסורתיים, תלמידים נדרשים לעתים רחוקות בלבד להשתמש בידע או ליצור תובנות חדשות מתוך ידע. ביצועי הבנה הם אתגרים לימודיים שמאפשרים לתלמידים להתמודד עם משימה אותנטית, המתבססת על ידע ותובנות שנרכשו – ליצירת תובנות חדשות ויישומן. ביצועי הבנה הופכים את הלומד לפעיל: חושב, יוצר ומציג.

בתכנית בבית הספר נבנות יחידות לימוד מבוססות הבנה, וביצועי הבנה משולבים בכל מקצועות הלימוד.

 

מעבר לעבודת החקר

גב' יסמין בועז, מחנכת ורכזת מגמת ניהול עסקי, גב' קרן רוז'ין, מחנכת מורה ורכזת ספרות, מר רועי פרלשטיין דביר, מורה להיסטוריה ואזרחות ורכז עבודות הגמר, בית הספר ברנקו וייס בית שמש

בבית הספר לא מקבלים את ההנחה שלמידת חקר, כאסטרטגיית הוראה אחת, מספיקה לפיתוח מיומנויות חשיבה והבנה. לכן הוראת החקר משולבת עם שתי אסטרטגיות נוספות: הוראה ולמידה בקהילת חשיבה ופדגוגיה מבוססת כתיבה. 

השילוב הייחודי של שלוש פרקטיקות אלה הופך את למידת החקר למעמיקה ורחבה יותר, כשכל אחת מהן מספקת היבט נוסף במסגרת תפישתית כוללת להוראה להבנה: התפישה של ביצועי הבנה, השאלה הפורייה כמנחת עבודת חקר בקבוצות למידה משתפות, כתיבה ומישוב בלמידת עמיתים וביצועים מסכמים בפני קהילה לומדת.

 

"מורים חולמים" – קהילת לומדים ברוחPBL 

גב' רויטל בר יוסף, מנהלת חט"ע קריית החינוך ע"ש עמוס דה שליט, רחובות

האם המספר e נמצא על אי? כיצד נראו החיים בשנות השלושים? ואיך להסביר את הטבלה המחזורית לתלמידי היסודי? בפרויקט מורים חולמים שותפים 33 ממורי בית הספר. בליווי המכון לחינוך דמוקרטי, המנחים אותם בהוראה ולמידה מבוססת תוצר (PBL).

התכנים לפרויקטים נגזרים מתוך הקוריקולום המקצועי המחייב לבגרות, אך הערכת הפרויקט היא חלופית. המורים והתלמידים נושאים באחריות משותפת לתהליך הלמידה תוך דיאלוג מתמיד ומעמיק בין כל המשתתפים. הנחת הפרויקט היא שהמוטיבציה, העניין, היצירתיות, החוויה הלימודית והקשר המיוחד בין התלמידים והמורים יביאו לשיפור בהישגי התלמידים בלימודים וביחס שלהם למסגרת בית הספר.

 

במה 7: פדגוגיות של למידה פעילה

יו"ר: יואב סלמון, מכון ברנקו וייס

 

רגשות כמפתח לעיצוב סביבת למידה עתירת דוגמאות המקדמת הבנה

ד"ר חוה גרינספלד - מכללה ירושלים, מכללת בית רבקה ומכון מופ"ת

גב' אפרת נבו - מכללה ירושלים 

סביבה למידה עתירת דוגמאות מהי? מהו הקשר בין סביבת למידה עתירת דוגמאות לצרכי הלומדים? מחקר שבוצע במכללה נועד לחשוף את תפישותיהן של סטודנטיות באשר לתהליך למידה בסביבה עתירת דוגמאות. ממצאיו מעלים משתנה חדש בתחום המחקר, שעניינו המרחב הפדגוגי של בניית סביבות למידה. הוא כולל שני ממדים: הראשון –  "צורך רגשי במבניות" של מטלות, והשני – "רגשי חברתי-וירטואלי" שמשקף את דרגת המוכנות לדיאלוג עם הדוגמאות. למחקר השלכות יישומיות על עיצוב סביבות למידה ועל תהליכי למידה מקדמת הבנה.

 

למידה חווייתית וניהול כיתה בעידן הטכנולוגי

מר שרון בן דליה, מחנך ומורה לגיאוגרפיה בחט"ב שז"ר, בת ים

לפני שנתיים יצא לדרך פרויקט "טאבלט לכל ילד" בבת ים. המכשיר החדש זימן למורים ותלמידים חווית למידה שונה, וההתחלה היתה קשה. עלו שאלות כגון האם הטכנולוגיה מחלישה או מחזקת את הלמידה בכיתה? האם חסרות לנו צרות בבית הספר שהיינו צריכים גם את הצעצוע החדש בידיהם של תלמידים בני 12? כיצד מיישמים ניהול כיתה יעיל, ניצול מיטבי של כלים טכנולוגיים ולמידה חוויתית משמעותית? 

לאחר שנתיים של התנסות, המסקנה היא כי ככל שמורה מרשה לטכנולוגיה להחליף את מקומו כמעביר ידע, מתפנה לו יותר מקום לביסוס סמכותו בכיתה וליצירת קשר אישי ומשמעותי עם התלמידים. אך גם האתגרים עדיין עומדים לפתחנו: כיצד להישאר משמעותי ולשמר את סמכות המורה במציאות החדשה במאה העשרים ואחת.

 

עיצוב אקלים של למידה פעילה

גב' נג'אח ח'אזם, מנהלת בית הספר, גב' אינאס חג'אזי, רכזת פדגוגית, בית הספר היסודי ג' שפרעם

הוראה מבוססת דיון ושיתוף מקדמת הבנה משום שהבנה ויצירת משמעות כרוכות בתהליך דינמי ואקטיבי. על בסיס הנחה זו מפעיל בית הספר היסודי ג' שפרעם את תכנית מלווה הוראה ולמידה. התכנית מסייעת למורים לעצב אקלים של למידה פעילה: המורה מנהל את הלמידה, מהווה מודלינג לחשיבה עבור תלמידיו, מקדם ביצועי הבנה, שואל שאלות מסוגים שונים, מדגים, מביע עמדה ומספק משוב מעשיר. 

הטעמת עקרונות פדגוגיים אלה בתרבות הבית-ספרית מושגת באמצעות פיתוח מקצועי של קבוצת מורים מובילה, משתפת ולומדת. המורים מתכננים יחד תכניות לימוד, דנים בקשיים ובלבטים, צופים זה בשיעוריו של זה ובונים בדרך זו מנהיגות פדגוגית בית-ספרית מקדמת הבנה.

 

במה 8: מהוראה פרונטלית להוראה טכנולוגית - אבולוציה של למידה פעילה

יו"ר: ניבה ברדה, מכון ברנקו וייס

 

האם הרצאה פרונטלית יכולה להיחשב כהוראה משמעותית?

ד"ר תמי יחיאלי, מכללה ירושלים

מטרת השיעור היא שהתלמידים ילמדו – ולא שהמורה יְלַמֵד. ולמרות זאת, החינוך הבית-ספרי מבוסס עדיין על ארבע תמונות יסודיות: ללמוד זה להקשיב, ללמד זה להגיד, ידע הוא חפץ, ותלמיד מחונך הוא תלמיד שיודע. תיאוריית הלמידה הקונסטרוקטיביסטית, לעומת זאת, טוענת כי למידה משמעותית היא למידה שבמהלכה הלומד מעבד את המידע שהוא קולט. ידע נבנה על ידי הלומד ואינו מתגלה או מועבר. טענה כללית זו יכולה להתפרש ולהיות מיושמת בדרכים רבות ובאופנים מגוונים ולכן תיאוריית הלמידה הקונסטרוקטיביסטית אינה מכתיבה שיטת הוראה מסוימת. כל עוד מתרחשת בה למידה משמעותית. לכן נטען במפגש כי גם הרצאה פרונטלית, ואפילו כזאת המועברת בשידור רדיו – יכולה להיחשב להוראה קונסטרוקטיביסטית.

 

פדגוגיה מתוקשבת – מפסיקים לדבר, מתחילים לעשות!

מר חובב יחיאלי, מנכ"ל חברת השתלמוודל

הטכנולוגיה מתקדמת בצעדי ענק ומביאה לפתחה של מערכת החינוך הזדמנויות מגוונות לקידום ההוראה והלמידה. כלים ומערכות שונות נכנסים לשימוש, אך פעמים רבות אין הם יוצרים שינוי של ממש בתרבות הפדגוגית. השימוש הרווח הוא ברמה טכנולוגית בסיסית, ואילו השימוש הפדגוגי העמוק נותר נחלתם של יחידים ("איים של חדשנות"). 

הכישלון היחסי של הטמעת הטכנולוגיה במערכת החינוך אינו נובע מכשלים טכניים אלא מפער עמוק בין השפה הפדגוגית הרווחת לבין השפה הטכנולוגית. נדרש עיצוב מחדש של הכשרת המורים: כדי שיוכלו לקדם חווית למידה אחרת, עליהם לחוות אותה בעצמם לפני כן.

 

"מעבר לדלת" - למידה משמעותית בסביבה חדשנית במחוז מרכז

גב' אורית טאטי, תקשוב משרד החינוך מחוז המרכז   גב' רותי סלומון, מכון מופ"ת

"מעבר לדלת" מציעה הזדמנות לקהילה החינוכית לחוות למידה משמעותית בסביבה דיגיטלית. התכנית מזמינה מורים לתכנן הוראה על פי הגישה הקונסטרוקטיביסטית – להוביל את התלמידים ללמידה פעילה המשלבת משימות אותנטיות מחיי היומיום, שההתמודדות איתן מאפשרת להבנות ידע.

המרחב המלווה את התכנית פותח בסביבת Moodle ומציע כלים דיגיטליים המתאימים לכל השלבים בתהליך של למידה מבוססת פרויקטים (PBL).

 

במה 9: טכנולוגיה בכיתה כפלטפורמה למעורבות תלמידים בלמידה

יו"ר: נופר בנימין, מכון ברנקו וייס

 

העידן הטכנולוגי בהוראה

מר אריאל פריאנטה, בית הספר האתגרי ברנקו וייס בת ים

בעידן הטכנולוגי, שילוב הטכנולוגיה בהוראה הופכת להכרח המציאות, ומאתגרת אותנו המורים למצוא את השילובים הנכונים והראויים בין שני העולמות. איך יוצרים הוראה ולמידה, מרתקות ומסקרנות תוך כדי חתירה להבנה, ללמידה משמעותית ולרכישת ידע? איך מעצבים נטיות של חשיבה ביקורתית ורפלקטיבית בעידן שבו הידע רב, נגיש ומגוון? איך רותמים את הסביבה הטכנולוגית שעוטפת אותנו בכל מקום לטובת הלמידה בבית-הספר? 

שאלות אלו ואחרות הובילו ליצירת פלטפורמה דיגיטלית מעשית ועכשווית שתיתן מענה לאוכלוסיית התלמידים הייחודית של בית הספר. בין הכלים שהותאמו להוראה: אפליקציות ייעודיות, שימוש חכם בגוגל, שימוש ב-QR (ברקוד לסריקה בסמארטפון), ביצוע סקרים ושאלונים באמצעות סמארטפון, פייסבוק, רשתות לימודיות ועוד. 

 

סביבת למידה דיגיטלית התומכת בפיתוח ובוויסות למידה: הוראה ולמידה של תכנים ומיומנויות לייצוג ידע במדע וטכנולוגיה בחטיבת ביניים

גב' טלי שפירא, מכון ויצמן למדע

הרפורמות העכשוויות בעולם בחינוך הטכנולוגי והמדעי משקפות את הגישה כי במאה העשרים ואחת דרכי ההוראה והלמידה צריכות לשלב מיומנויות מסדר גבוה, תוכן ואוריינות. ביניהן יש מקום חשוב למיומנויות של ויסות עצמי בלמידה ומיומנויות תקשוב. 

אחד הפתרונות הוא פיתוח של סביבות דיגיטלית ללימוד מדע וטכנולוגיה בשילוב מיומנויות אשר יציעו מסלולים חלופיים של למידה ויתמכו בפיתוח יכולות ויסות עצמי של התלמידים.

ממצאי מחקר שנערך באחרונה מלמדים כי תלמידים מפעילים מגוון של שיקולים בבחירת מסלולי למידה, המתייחסים למוכנות להתמודדות עם אתגרים, שאיפה להישגיות וביטחון עצמי. מתווכים שונים ישפיעו על דרכי הבחירה והוויסות העצמי של למידתם.