במה 11: הבנה דרך המוח הימני

יו"ר: נטעלי ביק, מכון ברנקו וייס

 

"לב חכם" – למידה תואמת מוח

גב' מלי כהן, גב' מדלן עמר, בית הספר כוכב הצפון, מרכז הפצה ניסויי, אשקלון

למחקרים החדשניים בעולם בחקר המוח השלכות ישירות על התחום החינוכי: ביכולתנו לאמן ולפתח את הקוגניציה והרגש. אך בשדה החינוך קשה למצוא ביטוי מעשי למחקרים אלה. אין שינויים מותאמים בתכנית הלימודים, בתכניות העבודה, בסדר היום, באווירה בכיתות, בהרכב המערכת, בעיצוב הסביבה הפיזית או בשימוש בעזרי הוראה וטכנולוגיה. 

מתוך הבנה זו, קיבל על עצמו בית הספר להתמקד בפיתוח יכולות קוגניטיביות ורגשיות בהתבסס על תובנות ממחקרי מוח עדכניים. תכנית "מיומנוטוריקה במרחב" משלבת בין התחום הקוגניטיבי לתחום הרגשי-תנועתי, ומקנה אסטרטגיות למידה באמצעות תנועה מושכלת. בין השאר התלמידים מתרגלים תרגילי "כושר למוח", לומדים תוך כדי תנועה ("קוגניטוריקה") ועוסקים בחשיבה מטא קוגניטיבית, פתרון בעיות, חשיבה יצירתית והמצאתית ועוד. המודל נשען כאמור על תיאוריות מתחום חקר המוח ומטרתו לפתח בוגר בעל חשיבה מסדר גבוה הלומד מתוך מוטיבציה פנימית והנאה.

 

גמרא וטאי-צ'י, הילכו שניהם יחדיו?

מר רועי זלצר, אמי"ת מדעי רמב"ם, נתניה

באמנויות הלחימה, התנועה משקפת את עולמו הפנימי של המתרגל. לכן תיקון פנימי ישפיע על איכות ביצוע התנועה, ולהפך – תיקון התנועה ישפיע על עיצוב עולמו הפנימי. בלימודי הגמרא נקודת המוצא דומה: דף הגמרא משול לעולם וההתמודדות עמו היא שיקוף של דרך התמודדות התלמיד עם עולם התופעות.

בתכנית הפועלת בבית הספר בכיתה ו' (בנים), השיעור מחולק לשניים: בחלק הראשון לומדים גמרא, ובשני – טאי-צ'י. בשני החלקים, התלמיד צריך להגיע ל"הארה" בעצמו, תוך הכוונה וגירוי של המורה. בשני החלקים, הקשר בין המורה לתלמיד מבוסס על קרבה ועל מאמץ משותף ושווה של שניהם להגיע לכדי הבנה, לשינוי פנימי. 

 

אני שואל משמע אני קיים: המוזיאון כמקום להבנה

גב' עדי שלח, מנהלת המרכז לחינוך, מוזיאוני חיפה

הסביבה המוזיאלית מציגה בדרך כלל מוצגי מקור חד-פעמיים ומארגנת אותם בהקשר של תערוכה. המפגש של המבקרים עם מוצגים לא מוכרים ש"מדברים" בשפה חזותית מהווה כר נרחב להתעוררות הסקרנות ולהעלאת שאלות, כמו גם לרתיעה, למבוכה ולבלבול. על פי מודל ההדרכה המוזיאלית שפותח במרכז החינוך של מוזיאוני חיפה, השאלות המתעוררות בתלמידים במפגשם עם מוצגי מקור הופכות לציר המניע המרכזי במפגש בין המדריך לתלמידים.

המודל כולל כמה שלבים: התמקדות בחוויית הצפייה ("מה אני רואה?"), העלאת שאלות ("מה אני שואל?") והעברת הנלמד ("מה אני לוקח איתי?").

המודל מציע צורת למידה אפקטיבית ומבוסס על מקצב ערני, הנובע מתוך הסקרנות והבחירה האישית של הלומדים.