שער רביעי: הבנה בהקשרים מערכתיים

 

במה 13: שינוי בית-ספרי לקראת הבנה

יו"ר: איריס שגיא, מכון ברנקו וייס

 

מרכז כדר ללמידת חקר

ד"ר איריס זודיק , מר רוני וינברג - מרכז כדר, חט"ב מנור כברי

כיום הולכת ומתחזקת הדעה במערכת החינוך כי הלמידה בבתי הספר צריכה להיות כזאת שבה התלמידים אחראים ללמידתם, בוחרים, חוקרים ומעורבים בהובלת תהליך הלמידה. 

מרכז כדר פיתח מודל להטמעת גישת החקר כתרבות בית-ספרית, הכוללת עבודה בכל הרמות: החל ממנהל בית הספר והצוות המוביל, והמשך בתמיכת הפיקוח, הכשרת צוות המורים והתאמת המערכת המשאבים לצרכים הרלוונטיים. 

הגישה כוללת התנסות בלמידה המובילה להפקת תוצר, למידה בצוות וארגון הפדגוגיה בבית הספר כך שתתאים לדרכי הוראה חדשניות אלה.

 

תכנית מלווה הוראה ולמידה: תהליך עומק להתפתחות מקצועית

גב' זוהר ליפסקי, רכזת פדגוגית, תיכון ברנקו וייס ע"ש אנה פרנק, קיבוץ סאסא

הוראה משמעותית ומעמיקה אמורה לעסוק ב"רעיון גדול" שסביבו החומר מתארגן ומקבל הקשר. הוראה סביב רעיונות גדולים נותנת ציר מארגן למורה וגם לתלמיד והופכת את הדינמיקה בתוך הכיתה לגמישה ומובילה להבנה. 

תכנית מלווה הוראה ולמידה מפתחת מורים להיות "מורים עמיתים" לתכנון וביצוע הלכה למעשה של הוראה ולמידה לשם הבנה בבית הספר.  

 

"חמשת הביתנים של נל"י" – תרבות של ניהול למידה לפי יעדים

מר יוסי לבנון, קרית חינוך ניסויית דרור, לב השרון

"אינך ממצה את יכולתך", "אם תשתדל תצליח". אמירות כאלה חושפות את חוסר הבהירות הטבעי המאפיין את גיל ההתבגרות. ואולם, אם תלמידים יידרשו לתהליך בירור עצמי, יגדירו לעצמם נתיבי ההצלחה אישיים ויכירו כלי ניהול ומשוב מתאימים, הם יוכלו לשפר סיכוייהם להגיע ל"מִיצוינות" ולהגשמה אישית.

בית הספר אימץ את גישת MBO, גישה ניהולית הנפוצה בארגונים עסקיים, והתאים אותו לרמת התלמיד. "חמשת הביתנים של נל"י" הם: בירור יעדים תכנון ניהול וביצוע משוב. התלמידים מתבקשים לחשוב על מטרותיהם לשנת הלימודים, וכן לכל מהלך לימודיהם בבית הספר, ולחיים בכלל. הם מגדירים לעצמם יעדים ולומדים כלים לניהול זמן ולתכנון. השיח השוטף בבית הספר לאורך השנה, הכולל מעקב אחר היעדים שהוגדרו ומידת העמידה בהם, מביא אף לשינוי בתרבות הבית-ספרית.

 

במה 14: חלופות בהערכה כממירות בחינות בגרות סטנדרטיות

מושב המזכיורת הפדגוגית - מפמ"רים

יו"ר: דליה פניג, ס. יו"ר מזכירות פדגוגית ומנהל אגף א לפיתוח פדגוגי

 

במגוון תחומי דעת קיימות חלופות שונות הממירות את בחינות הבגרות הסטנדרטיות, החל מתהליך למידה בדרך החקר, בחינות במעבדה, הגשת תלקיט - פורטפוליו ,בחינה בשטח, בחינה מתוקשבת, מטלת ביצוע, עריכת סרט קולנוע ועוד. במושב יוצגו מספר חלופות להערכה  תוך התייחסות לתובנות ולאתגרים.

 

 

לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה- בחינת בגרות בשטח

ד"ר אפרת זילבר, מפמ"ר לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, אגף מדעי הרוח והחברה

הלימוד בשטח הוא חלק מהותי בהוראת המקצוע של לימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה. ההוראה והלמידה בלימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה נעשית בשטח בנוסף על הלימוד בכיתה. ללימוד בשטח יש גם תפקיד מרכזי בטיפוח זיקה המחזקת את האהבה לארץ. בעת הלימוד בשטח על הלומדים להיות פעילים, כאשר המטרה היא למידה בדרך החקר והגילוי, תוך כדי פיתוח כישורי החשיבה הרלוונטיים. עקב החשיבות הרבה המוקנית ללמידה בדרך זו מתקיימת בחינת בגרות בשטח. תלמיד לא יכול להשיב תשובות מלאות לשאלות הבחינה מבלי להראות שליטה טובה בהתמצאות בשטח ובמסקנות העולות מהתמצאות בו. התלמיד נשאל על ידי הבוחן שאלות הדורשות לקשר בין הנראה באתר לבין נושאים עיוניים כלליים.
 

 

המרת בחינת בגרות בכתב במקצועות החובה – בתהליך של למידה בדרך החקר

עדה רוזנברג, אחראית תחום חינוך לחשיבה, אגף א' לפיתוח פדגוגי

 

במהלך חמש השנים האחרונות קיימת תכנית הממירה היבחנות במקצועות החובה בהיקף של  2  יח"ל:  ספרות, אזרחות, היסטוריה ממלכתי והיסטוריה ממלכתי דתי. במסגרת זו מתקיימים תהליכי הוראה-למידה-הערכה המדגישים למידה בדרך החקר, המטפחים אצל הלומדים מיומנויות של חקר ופתרון בעיות, חשיבה ביקורתית, חשיבה יצירתית ועוד. תוצרי הלמידה (תיק עבודות הכולל מטלות בית ספריות וגם את עבודת החקר) מחליפים את בחינת הבגרות בכתב. ההערכה מתמשכת לאורך שתי שנות הלימוד ומעצבת את תהליך ההוראה והלמידה. הדגש בהערכה הוא הן על התהליך הלמידה והן על התוצר. יוצגו דוגמאות, מודלים שונים ליישום בתחומי הדעת, תובנות ואתגרים להמשך יישום המהלך.

 

 

תכנית הספרות אנגלית: שילוב מיומנויות חשיבה והערכה חלופית

ד"ר ג'ודי שטיינר, מפמ"רית על הוראת האנגלית, אגף שפות

 

לפני כארבע שנים התחלנו ביישום התכנית החדשה בבחינות הבגרות בספרות אנגלית ברמה של 4 ו-5 יח"ל בשילוב הוראת מיומנויות חשיבה מסדר גבוה. במסגרת הבגרות בספרות אנגלית, ניתנת לבתי הספר הבחירה להחליט אם התלמידים יבחנו בבחינות חיצוניות או על ידי הערכה חילופית באמצעות תלקיט (Log).

 

בהרצאה, אסביר את הרציונל העומד מאחורי התכנית ואת מרכיביה של התכנית. בנוסף, אתייחס לסיבה למתן שתי דרכי הערכה. לאור הניסיון שיש לנו בהטמעת התכנית, אשתף את הקהל וביתרונות והחסרונות של התלקיט כהערכה חלופית, בהישגים של שתי דרכי ההערכה ובהמלצות לגבי המפתחות להצלחה של הערכה חלופית. אציג בפני הקהל את האתר שפיתח הפיקוח להוראת האנגלית: Teaching Through Literature and Culture אשר מציע מידע וכלים להוראת ספרות ומיומנויות חשיבה.

 

 

תהליך חקר בתורה שבעל-פה ממלכתי :  דיאלוג ומשמעות

יוספה משולם, מפמ"רית על הוראת תורה שבעל-פה ממלכתי  אגף מורשת

 

"נשים חכמות במסורת ישראל", "היחס לגוי",  "עמדת ההלכה כלפי אימוץ", "הרב מול הרופא", "גבולות א"י במהלך הדורות", "הלנת שכר במקורות היהדות": נושאים אלה ורבים נוספים נבחרו ע"י תלמידים  לתורה שבעל-פה כבסיס לתהליך חקר.

 

התהליך מיושם כבר למעלה מ-15 שנה וממשיך לעבור עדכונים והתאמות. הוא מוגדר כשיאה של למידת תחום-הדעת בביה"ס, כהערכה חלופית לבחינת הבגרות ביחידות 4-5 (היקף של 2 יח"ל).

התהליך בנוי על ארבעה מרכיבים (4X4):

• בחירה ותיחום

• תהליך החקר

• יצירת תוצרים

• משוב והערכה

 

"כשם שאין פרצופי בני אדם דומים, כך אין דעותיהם דומות" (במדבר רבה כא) 

יש לגלות רגישות, פתיחות וגמישות לייחוד ולשונות ולמנף זאת באופן יצירתי: מבחינת הנושאים, התהליך והתוצרים.

 

נקודות למחשבה:

- קבוצה גדולה ו/או הטרוגנית - מהי השפעתה על תהליך משמעותי של חקר?

- כיצד להעצים מורים המנחים תהליכי חקר?

- הבהרת מדיניות: מהו האיזון הראוי בין סטנדרטיזציה לבין שונות?

 

 

מאחורי הקלעים של המעשה הכוריאוגרפי - עקרונות הכוראוגרפיה כעבודת חקר

ד"ר נורית רון , מנהלת אגף אמנויות ומפמ"ר מחול

 

כוריאוגרפיה הינה תהליך יצירת המחול. התוצר הסופי של תהליך הכוריאוגרפיה הוא יצירת מחול המיועדת להופעה בפני קהל. עבודת החקר במחול נסמכת על שלושה ממדים: התיאורטי, המעשי והיצירתי (מודל ת.מ.י. רון, 2010). בתהליך עבודה זה נדרש מהתלמיד החוקר/היוצר להשתמש באסטרטגיות מסדר חשיבה גבוה. בעבודת הכוריאוגרפיה התוצר הסופי אינו מילולי אלא יצירת מחול אשר בתהליך ההכנה כוללת  את הממד התיאורטי, המעשי והיצירתי.

 

הממד התיאורטי - בו התלמיד החוקר יאסוף, ינתח ויפרש באופן סיסטמתי, תאוריות וטקסטים מחוליים בהקשרים תרבותיים אסתטיים ובהקשר למסורת, לתרבות ולספרות .                                                                                

 

הממד המעשי - בו התלמיד ישכלל יכולות הביצוע, הריקוד, לימוד הטכניקה והסגנונות השונים.

 

הממד היצירתי - הינו תהליך חקר כוריאוגרפי שנבנה מתוך המתוכנן אל מה שאינו מתוכנן, תהליך המאפשר את ביטוי הידע, הרגש והנפש דרך ביצועי הגוף; ומאחד בין הפיזי, המנטלי והרגשי.

 

ההערכה של עבודת הכוריאוגרפיה מתייחסת לכל אחד הפרמטרים הנ"ל ומשכללת את שלושתם גם יחד להערכה אחת.  

 

קישורים: אתר מפמ"ר מחול - פרקים ממקצועות הלימוד בכתובת: http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Mazkirut_Pedagogit/MafmarMahol/HativaEliona/prakim/

 

"ביוחקר ברשת"

רותי מנדלוביץ', מפמ"ר על הוראת ביולוגיה, אגף מדעים

 

ביוחקר ברשת, הינה  יוזמה חדשנית של הפיקוח על הוראת הביולוגיה, במזכירות הפדגוגית וארגון World ORT קדימה מדע. מטרתה  ליצור קהילה לומדת באמצעות הרשת (וירטואלית) בה קבוצות תלמידים מבתי ספר שונים [10 בתי ספר] הרחוקים זה מזה גיאוגרפית, משתפים פעולה בעבודת החקר. התלמידים בוחרים נושא משותף לחקר ומשתפים פעולה באמצעים דיגיטליים כגון: גוגל דוקס, שיחה בסקייפ, בכל שלבי התהליך - החל משלב תכנון הניסוי, דרך ביצוע הניסוי, עיבוד וניתוח תוצאות החקר וכתיבת סיכום העבודה. הכתיבה המשותפת חושפת את התלמידים להכרת עם נורמות אקדמיות, בדגש על שיתוף פעולה מחקרי וחשיבה ביקורתית. עבודת החקר מלווה בתמיכה אקדמית של שלושה חוקרים במכון הוולקני.

 

הבחינה בעל פה בסוף התהליך תתנהל בדרך שיתופית בכלים דיגיטלים- Conference Video. תלמידים יהיו שותפים בתהליך הערכה.

 

היוזמה מיישמת הלכה למעשה את מיומנויות המאה ה-21 בסביבה חדשנית: התמודדות עם פתרון בעיות, עבודה שיתופית וכן חשיבה יצירתית וביקורתית. המדיה הדיגיטלית מנוצלת כאמצעי לקשר בין התלמידים, בין המורים, וגם לתהליך הלמידה והצגת תוצרי למידה.

 

 

בחינה מתוקשבת ב"גיאוגרפיה ופיתוח הסביבה"

חלופה להערכה המעצבת למידה מעמיקה ומשמעותית

פנינה גזית, מפמ"ר על הוראת גיאוגרפיה ו"מולדת, חברה ואזרחות", אגף חברה ורוח

 

בבחינת הבגרות בגיאוגרפיה קיימת יחידת לימוד במסגרת נושאי החובה בה מתאפשרת לתלמידים היבחנות בבחינה מתוקשבת ביחידת  "נתי"ב" (ניתוח תופעות יסוד במרחב). בבחינה זו התלמידים נדרשים לנתח בהיבט גיאוגרפי ולהסיק מסקנות על חבל ארץ שלא נלמד.

 

בחינה מתוקשבת מפתחת כישורי למידה ברמות גבוהות. התלמיד נדרש לאתר מפות מקוונות, רלבנטיות ועדכניות ולבנות מפות שכבתיות בהן הוא חוקר, מנתח ומסיק על קשר בין תופעות. כמו כן, מסיק מסקנות מאמצעים מגוונים נוספים כמו: ניתוח אורייני של טקסט בהקשר המרחבי שלו, מציאת קשרים וניתוח של גרפים וטבלאות, ניתוח תהליכים גיאוגרפיים במרחב על סמך אנימציות וסרטונים, מדרשי תמונות וגרפיים דינמיים. בבחינה כזו יש לתלמיד אפשרות להיות פעיל ומעורב - לסמן על גבי המפות, להוסיף שכבות מידע זו על זו ועוד.

 

בחינה מתוקשבת מחייבת למידה מתוקשבת במהלך שנת הלימודים. באופן זה התלמיד לומד בדרך מעמיקה, משמעותית וחווייתית מיומנויות, עקרונות, מושגים  ומידע גיאוגרפי בסיסי אותו הוא יוכל אחר כך ליישם בכל מקום במרחב הגלובאלי. הלמידה באמצעות המחשב מזמן ידע עדכני, רב ומגוון והבנייה של מידע חדש בדרך אחרת. יתר על כן,  הלמידה והבחינה המתוקשבת נותנות מענה לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים: אפשרות להגדלת השאלון והמפות, הקראת שאלון והקלטת תשובות.

 

 

הפקת תועלת מהערכה ברמת המורה וברמת תחום הדעת באמצעות התלקיט של מוט"ב

ד"ר מיכל נחשון, מפמ"ר מוט"ב

 

במהלך לימודי מוט"ב מופעלות שתי דרכי הערכה המשלימות זו את זו: מבחן ותלקיט. 

התלקיט הוא כלי מרכזי בהערכה הכולל עדויות להישגים ולהתקדמות התלמיד, ולתהליך הלמידה שהתבצע בדרכי למידה מגוונות תוך מתן ביטוי לסגנונות למידה ולכישוריהם המגוונים של התלמידים.  התוצרים כוללים משימות אישיות ומשימה קבוצתית מורכבת המוערכות באמצעות מחוונים. מעורבות עמוקה של התלמידים, קשר עם המורים  המלווה בדו-שיח מורה-תלמיד, ורפלקציות  התלמיד מתועדים בכתב. 

ב 7 השנים האחרונות, מתבצע תהליך הערכה מדגמית. מטרתו  לבחון את איכות  עבודת המורים באמצעות תוצרי התלמידים ולהשביח את תהליכי ההל"ה.  

התלקיטים נבדקים על ידי קבוצת מעריכים שהוכשרו לכך בהתאמה לקריטריונים ידועים מראש. בעקבות הבדיקה מקבל המורה דוח כתוב המתייחס למיומנויות והרעיונות המדעיים שלימד המורה, לדרכי ההערכה שהפעיל, לאופן השימוש במחוונים, למהימנות ההערכה, ולדיאלוג מורה-תלמיד. הדוח מהווה בסיס לדיאלוג במפגש מורה – מדריך מחוזי. 

המחקר מציג את המרכיבים המהותיים בהערכה המדגמית, המשקפים את ההתנהלות הפדגוגית וההתנהגות ההוראתית של המורים בהתאמה לתפיסה הפדגוגית שבבסיסו של תחום הדעת, מוט"ב. 

 

 

במה 15: עיצוב תרבות של הוראה לשם הבנה בהקשרים מערכתיים

יו"ר: שלומית כסלו, מכון ברנקו וייס

 

שינוי פדגוגי בהוראת תנ"ך – חזון ומציאות

גב' מירי שליסל, מפמ"רית תנ"ך   סמדר שלום - מורה ורכזת תנ"ך, אולפנת נווה חנה   עדיאל שושני - מורה לתנ"ך בית הספר ראשית, ראש צורים ומדריך מחוזי

שינוי בלמידה יכול להתרחש רק כאשר המורה יבחר לחולל שינוי בכיתתו. כדי שהלמידה תהיה משמעותית על המורה לרצות להבין את ההשלכות של פעולותיו על יכולתו של התלמיד להבין, ולהשכיל ולתכנן פעולות אלה ולהוביל אותן.

התכנית להכשרת מורים בתנ"ך התמקדה בקבוצת מורים שנענו לאתגר זה. הכשרת הקבוצה כללה למידת עומק של פדגוגיית ההוראה לשם הבנה, תוך שימוש בסרטי וידיאו של ההוראה ולמידה משותפת, ליווי והנחיה אישיים, צפייה בשיעורים ומישוב. 

בשלב הבא בתכנית כל משתתף הפך בעצמו למוביל של קבוצת מורים בבית ספרו בלמידת הפדגוגיה מבוססת ההבנה. בתהליך מרתק, חבורת מורים נענתה לאתגר, נכונה ללמוד, לשנות, לבחון בעין ביקורתית את ההוראה המסורתית ואת התיאוריות האינטואיטיביות שאיתן באים לכיתה כמורים, ולחוות למידה משותפת ומקדמת.

 

הוראה לשם הבנה בקרב תלמידי אגף שח"ר: מיזם מעוף

גב' שרון קלוג'ני, אגף שח"ר, עיריית חיפה וחגית חלפון, אגף שח"ר, עיריית חיפה

מספר תלמידי אגף שח"ר בבתי הספר העירוניים בחיפה גדל בשנים האחרונות בעקבות מדיניות אי-ההנשרה העירונית. בעקבות זאת הוקמה יחידת מחקר ופיתוח עירונית, בהובלת מורים מצליחים בעיר. המורים, יחד עם אגף שח"ר, מפמ"רים ומדריכים מחוזיים ומנהלי בתי ספר, פיתחו ערכות הוראה ולמידה המותאמות לתלמידים תת-משיגים, המתבססות על תפישה קונסטרוקטיביסטית של הבניית ידע ולמידה פעילה. 

המיזם הופעל בעשרה בתי ספר רחבי העיר, כשלמקצועות לימוד שונים פותחו ערכות הכוללות מדריכים למורה וחוברות לתלמיד. המורים לוּוּ בתהליך של הנחיה והערכה. תוצאות המהלך שבוצע בשנתיים האחרונות, וממשיך גם השנה, מראות על שיפור הישגים בקרב תלמידי אגף שח"ר.