במה 1: דרכים שונות לעיצוב ההבנה בשיעור

יו"ר: וויסאם סעדי, מכון ברנקו וייס

 

מתודת הוראה בית-מדרשית-דיאלוגית

גב' יעל ניב, ממ"ד משלב כפר אדומים, בית ספר ניסויי ומרכז הפצה

מתודת ההוראה הבית-מדרשית היא כלי אידאלי ללימוד כל נושא, לתלמידים ולמורים בכל גיל. המתודה מזמנת דיאלוג בין הלומדים, מאפשרת חיבור אישי בין הלומד לתכנים הרלוונטיים לחייו ובין הלומדים לבין עצמם. היא מספקת אתגר אינטלקטואלי ורגשי ומזמנת עיסוק מלהיב בנושאים, בתכנים ובאופני למידה חדשים. 

הלימוד בבית המדרש הוא "לימוד לשמה". אין שאלה של הספק או שורה תחתונה שרוצים להגיע אליה, ואין תחרות. עיקר המשמעות בשאילת שאלות, בדיון ובתהליך – ולא במסקנות בתשובות. הלימוד יכול להתמקד בתכנים מוגדרים, בנושאים חברתיים או בסוגיות אקטואליות או רגשיות. ייחודה של המתודה בכך שהיא משלבת דגם מסורתי שבמרכזו הטקסט והחברותא, יחד עם גישות חדשניות בחינוך: אינטרדיסציפלינריות, פיתוח דרכי חשיבה והוראה דיפרנציאלית. 

 

מסע חשיבתי כדרך להתמודדות עם תפישות שגויות של מושגים באסטרונומיה

מר יעקב בוכריס, בית הספר התיכון דנציגר, קריית שמונה

המסע החשיבתי הוא שיטת הוראה כללית לצורך הבנה בתחומי תוכן שונים. גישת הוראה זו מציעה תהליך ייחודי וחווייתי, המשלב בין הלמידה המתווכת של פוירשטיין לבין הגישה הקונסטרוקטיביסטית. שיטת ההוראה מומשה באמצעות מסע דמיוני אל סביבות חדשות ולא מוכרות בחלל (ירח, חללית), וכלל תמונות, קטעי וידיאו ואנימציות, תוך תיווך אקטיבי של המורה.

הדגש במסע החשיבתי הוא על יצירת מצבים של דו-שיח משמעותי בכיתה בעת הוראת שיעור תוכן רגיל, תוך התייחסות לאופן החשיבה של התלמידים, לדמיונם ולכוח יצירתם – בכדי להביאם לידי חוויה לימודית בעלת משמעות בעולמם. 

השיטה יושמה בכיתת מופת ובכיתת לקויי למידה. נבדקו בין השאר מעורבות התלמידים בלמידה, תשומת הלב והעניין בלמידה והדינאמיקה של השינוי בהבנה המושגית של הלומדים.

 

בניית טיעונים מדעיים בתחום מדע כדור הארץ באמצעות כלים מטאקוגניטיביים ככלי לחיזוק הבנה מעמיקה וזיכרון לטווח ארוך

גב' רונית לאוב, האוניברסיטה העברית בירושלים

מיומנות הטיעון נחשבת למיומנות חשיבה מסדר גבוה והיא מרכזית בתחום החקר המדעי. רכישת מיומנות זו מאפשרת הבנת הדרך שבה נוצר הידע המדעי ולא רק רכישת הידע המדעי הקיים. מחקרים מראים כי הכללת מיומנות הטיעון המדעי בתכנית הלימודים יכולה לשפר יכולות קוגניטיביות מדעיות כמו חשיבה סיבתית וחשיבה ביקורתית וכן לשפר בצורה משמעותית את הבנת תכני הידע המדעי. 

בניית טיעון מדעי דורשת הצגת תצפיות, הסקת מסקנות הנובעות מהן ומתן הסבר סיבתי היוצר קשר בין התצפיות למסקנות. אולם מחקרים מראים כי קיימים קשיים רבים בקרב תלמידים בבניית טיעונים. המחקר הנוכחי מתמקד באפיון קשיים של סטודנטים במכללות להכשרת מורים בתהליך בניית הטיעון המדעי בתחום מדע כדור הארץ ובפיתוח כלים להתמודדות עם קשיים אלו.