שער שלישי: הבנה בדיסציפלינות

 

במה 10: איך מבינים מדע?

יו"ר: תמי לוי נחום, מכון ברנקו וייס

 

הטמעת מושגי יסוד בהוראת המדעים

ד"ר גידי קפלן, מכון ברנקו וייס   מר עידן קלוש, מכון ברנקו וייס

מורי מדעים בתיכון ובאוניברסיטה יסכימו כי הבנת החומר הנלמד היא אחת מהמטרות החשובות ביותר של ההוראה. ואולם, מתברר כי קיימת בעיה בלמידה ובהטמעה של מושגי יסוד מדעיים. במקום הבנה, נמצא לעתים ידע מבולבל או שביר. הפניית תשומת הלב של מורי מדעים לתובנות העולות מהמחקר החינוכי על תפישות אינטואיטיביות של לומדים ועל יעילות הצפתן של תפישות מוקדמות אלה יכולה לתת בידיהם כלים להתמודדות עם הבעיה. 

במפגש יוצגו כמה סימפטומים לבעיות למידה של מושגי יסוד מדעיים, ויידונו תשומת הלב והמאמץ שיש להקדיש על מנת להשיג מוכנות ללמידה ושיפור במעורבות הלומד. תידון גם אפשרות לשילוב הוראת מתמטיקה ומדעים כדרך לשיפור בהבנת מושגי יסוד.

 

הסדנה לבניית צעצועים זזים

גב' נגה אלחסיד, תיכון אדנים לחינוך מיוחד

הסדנה לבניית צעצועים זזים היא פרויקט חינוכי שבמסגרתו מועברים שיעורים מעשיים בבניית צעצועים מכאניים (זזים), מחומרים פשוטים וידידותיים לסביבה. בשנתיים האחרונות משולבת הסדנה בתכנית הלימודים של תיכון אדנים לחינוך מיוחד בחדרה, כמערך של שיעורים שבועיים.

התלמידים בונים בעצמם את הצעצועים, ובתוך כך תופעות פיזיקליות ועקרונות במכניקה בסיסית נבחנים באופן חוויתי, אינטואיטיבי, תוך התנסות בפתרון בעיות ופיתוח כושר המצאה ואלתור. תפקיד המורה בסדנה הוא להצביע על בעיות אך לא לספק את הפתרונות, לבסס שפה מקצועית ולעודד למידת עמיתים, תוך עיסוק ספירלי, חוזר ונשנה, בתכנים, בדרגת קושי ומורכבות עולה. 

 

למידה משמעותית בתכנית "מדע פעיל"

גב' רחלי זיליביגר, מכון דוידסון לחינוך מדעי, מכון ויצמן למדע וגב' קרן לב, מנהלת התוכנית "מדע פעיל"

תכנית "מדע פעיל" פותחה על ידי צוות מכון דוידסון לחינוך מדעי שבמכון ויצמן עבור נוער מנותק או תלמידים על סף נשירה. בתכנית, מדע וטכנולוגיה משמשים ככלי חינוכי חברתי להעצמת הילד ולחיזוק הביטחון והדימוי העצמי שלו. המשתתפים מתנסים בתכנון והפעלה של מודלים ודגמים הממחישים עקרונות מדעיים. פעילויות המדע מסייעות לתלמיד, בתיווך המורה, לצמצם את הפער בין מה שהוא יכול לעשות ללא סיוע לבין מה שהוא יכול לעשות באמצעות סיוע. 

התכנית מציבה למפעילה אתגרים כגון התמודדות עם הדיסוננס שבשילוב נוער מנותק עם לימודי מדעים, התאמת הלמידה לרמה האישית של כל לומד ומניעת נשירה, תוך התמודדותו עם אתגרים חברתיים ואינטלקטואליים.

 

במה 11: הבנה דרך המוח הימני

יו"ר: נטעלי ביק, מכון ברנקו וייס

 

"לב חכם" – למידה תואמת מוח

גב' מלי כהן, גב' מדלן עמר, בית הספר כוכב הצפון, מרכז הפצה ניסויי, אשקלון

למחקרים החדשניים בעולם בחקר המוח השלכות ישירות על התחום החינוכי: ביכולתנו לאמן ולפתח את הקוגניציה והרגש. אך בשדה החינוך קשה למצוא ביטוי מעשי למחקרים אלה. אין שינויים מותאמים בתכנית הלימודים, בתכניות העבודה, בסדר היום, באווירה בכיתות, בהרכב המערכת, בעיצוב הסביבה הפיזית או בשימוש בעזרי הוראה וטכנולוגיה. 

מתוך הבנה זו, קיבל על עצמו בית הספר להתמקד בפיתוח יכולות קוגניטיביות ורגשיות בהתבסס על תובנות ממחקרי מוח עדכניים. תכנית "מיומנוטוריקה במרחב" משלבת בין התחום הקוגניטיבי לתחום הרגשי-תנועתי, ומקנה אסטרטגיות למידה באמצעות תנועה מושכלת. בין השאר התלמידים מתרגלים תרגילי "כושר למוח", לומדים תוך כדי תנועה ("קוגניטוריקה") ועוסקים בחשיבה מטא קוגניטיבית, פתרון בעיות, חשיבה יצירתית והמצאתית ועוד. המודל נשען כאמור על תיאוריות מתחום חקר המוח ומטרתו לפתח בוגר בעל חשיבה מסדר גבוה הלומד מתוך מוטיבציה פנימית והנאה.

 

גמרא וטאי-צ'י, הילכו שניהם יחדיו?

מר רועי זלצר, אמי"ת מדעי רמב"ם, נתניה

באמנויות הלחימה, התנועה משקפת את עולמו הפנימי של המתרגל. לכן תיקון פנימי ישפיע על איכות ביצוע התנועה, ולהפך – תיקון התנועה ישפיע על עיצוב עולמו הפנימי. בלימודי הגמרא נקודת המוצא דומה: דף הגמרא משול לעולם וההתמודדות עמו היא שיקוף של דרך התמודדות התלמיד עם עולם התופעות.

בתכנית הפועלת בבית הספר בכיתה ו' (בנים), השיעור מחולק לשניים: בחלק הראשון לומדים גמרא, ובשני – טאי-צ'י. בשני החלקים, התלמיד צריך להגיע ל"הארה" בעצמו, תוך הכוונה וגירוי של המורה. בשני החלקים, הקשר בין המורה לתלמיד מבוסס על קרבה ועל מאמץ משותף ושווה של שניהם להגיע לכדי הבנה, לשינוי פנימי. 

 

אני שואל משמע אני קיים: המוזיאון כמקום להבנה

גב' עדי שלח, מנהלת המרכז לחינוך, מוזיאוני חיפה

הסביבה המוזיאלית מציגה בדרך כלל מוצגי מקור חד-פעמיים ומארגנת אותם בהקשר של תערוכה. המפגש של המבקרים עם מוצגים לא מוכרים ש"מדברים" בשפה חזותית מהווה כר נרחב להתעוררות הסקרנות ולהעלאת שאלות, כמו גם לרתיעה, למבוכה ולבלבול. על פי מודל ההדרכה המוזיאלית שפותח במרכז החינוך של מוזיאוני חיפה, השאלות המתעוררות בתלמידים במפגשם עם מוצגי מקור הופכות לציר המניע המרכזי במפגש בין המדריך לתלמידים.

המודל כולל כמה שלבים: התמקדות בחוויית הצפייה ("מה אני רואה?"), העלאת שאלות ("מה אני שואל?") והעברת הנלמד ("מה אני לוקח איתי?").

המודל מציע צורת למידה אפקטיבית ומבוסס על מקצב ערני, הנובע מתוך הסקרנות והבחירה האישית של הלומדים.

 

במה 12: משחק והבנה במתמטיקה ועוד

יו"ר: אייל עומר, מכון ברנקו וייס

 

מדוע יעל שונאת מחשבים (וגם לשון ואנגלית, ופוחדת ממתמטיקה)? גישה ידידותית בהוראה ולמידה של מדעי המחשב בבית הספר היסודי

ד"ר אביב דה-מורגן, בית הספר הדמוקרטי לב השרון ומכון ברנקו וייס

מעטים יחלקו כיום על הטענה כי רכישת ידע בתחום המחשבים היא כלי חיוני לאדם הצעיר במאה העשרים ואחת. בבית הספר הדמוקרטי לב השרון החל פרויקט ניסיוני של הוראת מדעי המחשב ותכנות פרוצדוראלי לגילאי ד'-ז'. הלמידה בפרויקט היא רב-גילאית ומבוססת על מתודולוגיה חדשנית בתפישתה, השואבת מעקרונות החינוך ההומניסטי הנהוגים בבתי הספר הדמוקרטיים, מלמידה מבוססת פרויקטים (PBL) ומן הריגורוזיות שבהוראת מדעי המחשב כדיסציפלינה.

קבוצת הלימוד בקורס היא רב-גילאית, והלמידה היא שיתופית וקבוצתית. בקורס אין בחינות או ציונים ולמשוב מורה ותלמיד מקום מרכזי בה.

 

משחק ולמידה - הילכו שניהם יחדיו בלתי אם נועדו?

גב' חגית גברעם, מדריכת מורים

למידה משמעותית אפקטיבית מתרחשת כאשר לומדים בונים ומבנים את הידע שלהם לעצמם באופן פעיל ובסיטואציות חווייתיות, המחברות אותם לרבדים אישיים. המשחק מהווה גורם ראשון במעלה לתהליכי חברות. בהיותו אינטראקטיבי, הוא משמש כלי טבעי להתנסות וללמידה ויכול לעודד יצירת סיטואציות כאלו גם במסגרת בית הספר. על פי גישת המשחק ללמידה, ניתן להפוך כל רגע נתון בחיי בית הספר לסיטואציה חווייתית, לימודית וערכית בעזרת שילוב המשחק.

המודל החינוכי ניפ"ה מתאים את המשחק לתלמידים לפי סגנון הלמידה הייחודי של כל אחד מהם, מאפשר למידה חווייתית, התמודדות עם קונפליקטים והטמעה של ערכים כגון הקשבה, הכלה וכבוד הדדי.

 

עיצוב מרחב פדגוגי מקדם הוראה לשם הבנה ולמידה משמעותית הלכה למעשה – הוראה רב-תחומית של נושאים מתמטיים

ד"ר שירה סופר-ויטל, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

צשינוי הדרך שבה אנו חושבים על תכניות לימודים ופיתוח יחידות הוראה הינו צורך השעה. השינויים המהירים המתרחשים בחברה ובטכנולוגיה, לצד ההכרה ההולכת וגוברת בחשיבות של פיתוח יחידות הוראה המקדמות למידה משמעותית וחשיבה מסדר גבוה, דורשים לחשוב מחדש על מה אנחנו מלמדים ובעיקר כיצד אנו מלמדים.באמצעות משימות חקר מאתגרות, התלמידים מוזמנים למסע גילוי מחדש של נושאים מרכזיים במתמטיקה. מטרתן של יחידות ההוראה החדשניות הללו היא להזמין את תלמידי חטיבת הביניים לחקר מחודש של ההיבטים המוכרים-פחות והנלמדים-פחות של המתמטיקה, תוך התבוננות אינטגרטיבית והבנה רב-תחומית של נושאים במתמטיקה.