שער חמישי: הבנה וחברה

 

במה 16: הבנה ממקום אחר: הוראה לבני נוער בסיכון

יו"ר: טליה אהרון, מכון ברנקו וייס

 

של"ב – שיפור למידה במתמטיקה, למידה למי?

גב' ברנדר מלכה, מכון דוידסון לחינוך מדעי   גב' כליפה הדס, בית הספר האתגרי ברנקו וייס מעלה אדומים

בקרב תלמידים מתקשים בבתי ספר על יסודיים, מקצוע המתמטיקה נחשב לקשה במיוחד. כשתלמיד מוכיח לעצמו שהוא מסוגל להצליח במתמטיקה, הדימוי העצמי שלו והאמונה שלו ביכולות הלמידה שלו מתעצמים ותורמים לקידומו בתחומי דעת נוספים. תכנית של"ב מציעה פתרון מערכתי לשיפור איכות ההוראה במתמטיקה לאוכלוסיות תלמידים מתקשות ומאפשרת למספר רב יותר של תלמידים להצליח בבחינת הבגרות במתמטיקה. 

הגישה מבוססת על יצירת סביבת לימודים משמעותית לרכישת התכנים והתהליכים המתמטיים, העברת הדגש משינון להבנה והבניה, תוך שימוש בהלך המחשבה של התלמידים. בלב הגישה – עידוד לשימוש בשכל הישר, באינטואיציה, בידע מחיי היומיום ובאמצעי המחשה.

 

תכנית תעסוקתית לנוער בסיכון

מר אהרון בן שימול, בית הספר האתגרי ברנקו וייס בת ים

תלמידים ממשפחות במצב סוציואקונומי קשה עסוקים לא פעם בהישרדות כלכלית, כלומר בעבודה בלילות או בימים, במקום להתמקד בלימודיהם בבית הספר. על מנת לתמוך בתלמידים אלה ולסייע להם להתמודד עם המציאות המורכבת יזם בית הספר את התכנית התעסוקתית, המשלבת למידה מקצועית ועיונית מתואמת.

התכנית כוללת ליווי הנערים והתאמת מקומות עבודה מתאימים להם, סדנה קבוצתית בנושאים כגון התמודדות עם קשיים בעבודה, תכנון תעסוקה עתידית והכנה לראיונות עבודה וכן התאמת תכנית למידה אישית המותאמת לחלומות המקצועיים של התלמיד.

 

כישורי חיים - הדרך מהוראה להנחיה

גב' לינור סמדג'ה, מר חיים פרץ, גב' ניצה אטיאס, בית הספר האתגרי ברנקו וייס בית אריאל באר שבע

אוכלוסיית הנוער בסיכון מאופיינת במוקד שליטה חיצוני, דימוי עצמי נמוך, הנובע, בין השאר, גם מהיסטוריה של חוסר הצלחות במערכת "הנורמטיבית". תלמידים נחשפים למצבי חיים מורכבים ולמצבי סיכון שונים הן באופן ישיר והן באופן עקיף. 

חשיפה זו מובילה לאחזקה בתפישות סיכוניות היוצרות ומעמיקות את מעגל הסיכון. מכאן נבע הצורך בבניית תכנית שעיקרה התנסות, חשיבה רפלקטיבית והמשגה בתכנים רלוונטיים לחייהם של התלמידים ולאתגרים שאיתם הם מתמודדים.

 

במה 17: חינוך חברתי בגישה קונסטרוקטיביסטית

יו"ר: ענת לידור

 

למידה משמעותית בחינוך החברתי-קהילתי-ערכי

גב' סימא גוטמן, מינהל חברה ונוער

למידה משמעותית היא למידה שנצרבת בזיכרונו של הלומד לאורך זמן. עדות לכך שבחינוך החברתי-קהילתי-ערכי מתרחשת למידה משמעותית באה לידי ביטוי בזיכרונות של בוגרי מערכת החינוך: הטיול, הסדנה, הטקס או פעילות ההתנדבות, המסע לפולין במסגרת לימודי השואה.

חינוך החברתי-קהילתי-ערכי במינהל חברה ונוער מתבסס על פדגוגיה חברתית אקטיביסטית, הכוללת שלושה ממדים: (1) הממד הסימולטיבי – התנסות במצבים היפותטיים, (2) הממד הקוגניטיבי – הבנת העקרונות שביסוד ההוויה החברתית, ו-(3) הממד היישומי – התנסות במצבי אמת בבית הספר או בקהילה, בליווי מבוגר משמעותי.

העיקרון המנחה של תהליך הלמידה החברתית – למידה מתוך התנסות – מספק חוויה חברתית קבוצתית המקדמת תהליכים של גיבוש זהות והעמקת תחושת השייכות הקהילתית והלאומית של בני הנוער.

 

תכנית "חצב" – בין תחושת מסוגלות ליצירת מציאות

גב' דנה כסיף בן-אריה, מכון ברנקו וייס

המושג "יצירת מציאות" מתאר את יכולתו של אדם להיות אחראי לגורלו, לשנות את חייו ולעצב את עתידו בהתאם לרצונותיו וחלומותיו. תכנית חצב מעמידה בבסיסה את נושא יצירת המציאות ככלי לטיפוח תחושת מסוגלות אישית, בין אם מדובר בתלמידים שחוו חוויות של כישלון בבית הספר ותחושת הערך העצמי שלהם פגועה, תלמידים עולים, או נוער מצטיין.

התלמידים לומדים לזהות כיצד הם יכולים להשפיע על המציאות שלהם על ידי צורת החשיבה שלהם – המילים שבהן הם בוחרים להשתמש והאמונות שלהם. כחלק מהתהליך הם עוסקים בעבודת חקר, המעמידה אותם כשותפים פעילים ומובילים בתהליך הלמידה. לסיום התהליך הם מעבירים בעצמם שיעורים לתלמידים אחרים.

נושא יצירת המציאות מוטמע בתוך השפה הבית-ספרית והופך לחלק אינטגרלי מהשיח בין המורה לתלמידים.

 

למידה הבנייתית במסע לפולין

מר יואב הלר

מסעות בני הנוער לפולין הפכו לתופעה מעצבת במערכת החינוך הישראלית. מחקרים שנערכו בשנים האחרונות הוכיחו כי המסעות מתקשים להגיע לפוטנציאל החינוכי שלהם. בתנועת הצופים יצרו תכנית שנועדה לקדם חינוך להבנה במסע לפולין ולאפשר לתלמידים להתמודד כהלכה, רגשית ואינטלקטואלית, עם השואה והשלכותיה.

הניסוי התקיים במטרה להפוך על פיה את התפישה הפדגוגית של המסע ולנצלו כפלטפורמה להעניק לתלמידים חוויית למידה משמעותית הנשענת על הגישה הקונסטרוקטיביסטית: פיתוח אזרחים עתידיים חושבים ומודעים יותר, המסוגלים לייצר תובנות מורכבות ולהשליכן על חייהם האישיים והציבוריים.

 

במה 18: משמעות החינוך

יו"ר: רונן גרינברג, מכון ברנקו וייס

 

חוויות למידה משמעותיות

ד"ר אורית פרנפס, אוניברסיטת בן גוריון בנגב

הביטוי "למידה משמעותית" מתייחס לעתים קרובות להבניה קוגניטיבית של ידע ולהבנה מושגית שמביאים להעברה וליכולת להשתמש בידע כנדרש. הדגש על היבטים קוגניטיביים של למידה מרמז שלמידה צריכה להיות מעמיקה, מושכלת, הבנייתית, אך לא בהכרח מרגשת, מלהיבה, מלאת תשוקה או מחוברת באופן כלשהו לעולמו הפנימי של האדם. "חווית למידה משמעותית" – מושג חדש המשלב בין קוגניציה להיבטים רגשיים באופן בלתי ניתן להפרדה. חוויה כזאת מאופיינת במעורבות אינטנסיבית של הלומד, החווה רצון והנעה לחשוב ולדעת יותר, מתוך תחושה עמוקה של משמעות וצמיחה. במפגש יידונו בין השאר אפשרויות לתמוך בהתהוותן של חוויות למידה משמעותיות במסגרות הלימודיות.

 

פדגוגיה ומשמעות החיים

ד"ר שמעון אזולאי, מכון ברנקו וייס

פדגוגיה ושאלת משמעות החיים והשאיפה לחיים משמעותיים – לכאורה נראה שמדובר בשני מושגים שונים, אך התבוננות ממוקדת יותר תגלה שהדרך ליצירתה של פדגוגיה מיטבית המכוונת להבנה חבויה בהגיונות של שאלת משמעות החיים ופתרונה. האדם הוא יצור שחי במרחבים של משמעות, פועל בהם, נבנה מהם ויוצר בתוכם. התפוצצות המידע שאנו חווים היום איננה רק מעצימה את מרחבי המשמעות, אלא היא גם תוצאה שלהם ושל מבנה המשמעות החבוי בנו. במפגש יוצג מודל ליצירת פדגוגיה מיטבית, שבו מגולמים חינוך ואתיקה. המודל ממיר את מושג ההבנה במושג המשמעות, ומכוון להוראה מכוונת למשמעות, שיכולה להכיל בתוכה היבט ערכי: שבירת האגואיזם והתמקדות הפרט בתוך עצמו.

 

"להתאהב בראוי לאהבה: על החיבור בין המהנה למעולה בלמידה המשמעותית"

ד"ר נמרוד אלוני, מכללת סמינר הקיבוצים

במפגש נעסוק באידיאל החינוכי הקלאסי – "להתאהב בראוי לאהבה וליהנות מהדברים המעולים והנאצלים" – ובתפישת למידה הממזגת שלושה היבטים: האחד – של מובנות, נגישות, רלוונטיות, אטרקטיביות ושאר רכיבים של עירור סובייקטיבי (נגיעה והיקסמות); השני – של חשיבות, רצינות, עמקות, איכות, שווי ושאר רכיבים של ערך תרבותי אובייקטיבי; והשלישי – של תהליך, תשתית, הבניה, הבשלה ושאר רכיבים פדגוגיים של התפתחות וצמיחה. נדון בהבניה ובהעצמה של מחולל המשמעות באישיות, ובמיוחד בתפישת האחריות האישית, כבר מגיל צעיר.