I'm a title. Click here to edit me
I'm a paragraph. Click here to add your own text and edit me. It’s easy. Just click “Edit Text” or double click me to add your own content and make changes to the font. Feel free to drag and drop me anywhere you like on your page. I’m a great place for you to tell a story and let your users know a little more about you.
This is a great space to write long text about your company and your services. You can use this space to go into a little more detail about your company. Talk about your team and what services you provide. Tell your visitors the story of how you came up with the idea for your business and what makes you different from your competitors. Make your company stand out and show your visitors who you are.
At Wix we’re passionate about making templates that allow you to build fabulous websites and it’s all thanks to the support and feedback from users like you! Keep up to date with New Releases and what’s Coming Soon in Wixellaneous in Support. Feel free to tell us what you think and give us feedback in the Wix Forum. If you’d like to benefit from a professional designer’s touch, head to the Wix Arena and connect with one of our Wix Pro designers. Or if you need more help you can simply type your questions into the Support Forum and get instant answers. To keep up to date with everything Wix, including tips and things we think are cool, just head to the Wix Blog!
מורים, מנחים, חוקרים ומעצבי מדיניות בחינוך מציגים
מורים על הבמה שער 2: המורה כלומד ומלמד
שער 2: המורה כלומד ומלמד
במה 8: קהילות מורים לומדות יו"ר במה: הדס שטיינר, מכון ברנקו וייס
הבמה תעסוק בתפקידן של קהילות מורים לומדות כתומכות ומקדמות תהליכים של פיתוח מקצועי. בקהילות אלה מיושמים עקרונות של למידת עמיתים: למידה שיתופית, מעורבות גבוהה בתהליך הלמידה, שיח עמיתים דיאלוגי, בנייה משותפת של חומרים ומהלכי הוראה, היוועצות עמיתים והערכת עמיתים. יוצגו ארבעה מודלים שונים לעבודה של קהילות מורים לומדות
המורה כלומד או המורה כמלמד: זוויות שונות ללמידה משמעותית בתהליכי הפיתוח המקצועי / אורלי שנרך, יהודית לרנר ואורלי וייסמן, מרכז פסג"ה חולון
עידן הלמידה המשמעותית העלה בקרב אנשי חינוך רבים את השאלה - ומה עשינו עד עתה? אחרים שאלו - מהן ההזדמנויות החדשות? עם זאת, רוב העוסקים בלמידה משמעותית על תפקידיהם השונים התרכזו בתלמיד ובכיתת ההוראה. בקרב צוות מרכז פסג"ה חולון עלתה השאלה מהי הכשרת המורים/פיתוח מקצועי ללמידה משמעותית? במי היא מתמקדת - במורה או בתלמיד? במורה כמורה או במורה כלומד? מה שונה בה מתהליך הפיתוח המקצועי שנעשה עד עתה, או מה ניתן למנף? כיצד משנים את התפיסה של השותפים בהקשר לתהליכים אלו? כיצד רותמים את מורי המורים לתהליכים הללו? ומהי התמיכה שהם זקוקים לה?
יתואר תהליך פיתוח ובנייה של עקרונות ללמידה משמעותית בתהליכי הפיתוח המקצועי שבהם המיקוד הוא במורה. יוצגו ארבעה מודלים שבהם יושמו עקרונות אלו: למידה מבוססת פרויקטים בתהליך פיתוח מקצועי; החוליה החסרה: כיצד בונים גשר בשישה ממדים למעבר בין שכבות גיל בקהילה רב-מקצועית לומדת; מנהיגות בפעולה - גננות מובילות: למידה משמעותית דרך יישום תכנית העבודה בגן; פיתוח מקצועי בית-ספרי: כיצד מתמקדים במורה כלומד כדי להטמיע שינוי בבית הספר?
מודלים אלו ייסקרו תוך התייחסות לעקרונות העבודה, לתהליכי ההטמעה, לשותפויות שנבנו ולתהליכי העבודה עם מורי המורים שהוביל הצוות המקצועי של מרכז פסג"ה חולון.
הערכת עמיתים כדוגמה להתפתחות מקצועית של מורים בדרגות 9-7 / ד"ר ליאורה נוטוב, המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה, הטכניון, ופרופ' אורית חזן, המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה, הטכניון
בתכנית להתפתחות מקצועית עבור מורים לדרגות הגבוהות 9-7, שגובשה במסגרת "אופק חדש" ומיועדת למורים בעלי ותק של 15 שנים לפחות במערכת החינוך, פותח מודל ייחודי להערכת עמיתים. הרציונל להחלטה היה הרצון ליצור בקרב הלומדים חוויית למידה משמעותית שתאפשר להם "לשדך את הסגולי האישיותי עם המעולה התרבותי לכדי פעילות פורייה של הרחבת דעת, פיתוח יכולות, בניית מוטיבציות, הגשמה עצמית ובניין זהות" (אלוני, 2014). המודל כלל חלוקה של המשתלמים לזוגות - קבוצה אחת מעריכה את השנייה; תהליך הערכה כלל שלושה שלבים: הכנה לקראת ביקור בבתי הספר של העמיתים: לימוד היזמה והכנת שאלות ליוזם על ידי הקבוצה המעריכה; ביקור בבית הספר שבו מתבצעת היזמה ובחינתה בפועל; כתיבת דוח מסכם על הביקור והצגתו בפני כל הקבוצה.
תכנית היל"ה - "קהילה מקצועית לומדת" בעולם גלוקלי (גלובלי ולוקלי) / ריקי מורנו ופיני טל, תכנית היל"ה, אגף חינוך ילדים ונוער בסיכון, משרד החינוך
תכנית היל"ה לחינוך ולהוראה של בני נוער בסיכון שמה לה למטרה לחזק ולפתח "קהילה מקצועית לומדת". בהתאם לתפיסה זו אנו פועלים לחיזוק "קהילת המורים" ותתי-קהילות נוספות בפעולות לשיתוף ידע על בסיס תפיסת עולם של "קוד פתוח". כלומר, אנו פועלים לחיזוק הרשתות המקצועיות בין כלל המורים (כ-1400 מורים) ובעלי התפקידים השונים בתכנית, במטרה לחבר בין "חדרי המורים" השונים בכל רחבי הארץ, בתוך המחוזות ובין המחוזות. כך למשל, מורה המלמד גאוגרפיה באילת יכול לתקשר, ללמוד ולשתף בידע עם מורים המלמדים גאוגרפיה בפתח תקוה וביקנעם.
קהילה מקצועית לומדת היא קבוצה של אנשי מקצוע הבוחנים במשותף את הידע והפרקטיקות שלהם ודנים בהם במטרה להשתפר מבחינה מקצועית (בירנבוים, 2009). במסגרת תהליך הבניית הקהילה הארצית הוקמו (ועדיין קמות) כמה תתי-קהילות מקצועיות במטרה להיענות לצרכים ייחודיים ומותאמים. לדוגמה: בתת-הקהילה "למידה משמעותית", שמנחה פרופסור יורם הרפז, חברים מורים, מנהלים, מנחים ואנשי מטה מכל רחבי הארץ. קהילה זו מקיימת באופן סדור חשיבה, בחינה ועשייה מעמיקה סביב השאלה "כיצד מקדמים למידה משמעותית בתכנית היל"ה?" בד בבד הוקמה נבחרת "כוכבי התקשוב", שמטרתה לקדם שימוש בכלים טכנולוגיים בהוראה. קהילה זו כוללת מורים מכל רחבי הארץ, והיא נמצאת תמיד כמה "צעדים" לפני כלל המורים. חברי הנבחרת משמשים כמנחים ותומכים לעמיתיהם במרכזי ההשכלה - ברמה מקומית, מחוזית וארצית.
השינויים הגלובליים, ובתוכם התפתחותה המואצת של הטכנולוגיה, זימנו עבורנו אפשרויות לקידום "פדגוגיה אחרת", ולתפיסה שונה וייחודית של תפקידו ומעמדו של המורה בהיל"ה. בהרצאתנו נציג, בין היתר, את הדרכים הרבות שרתמנו את הטכנולוגיה לטובת הפיתוח המקצועי של המורים ולטובת שינוי בדרכי ההוראה.
קהילות אזוריות של מורים לפיזיקה כמסגרת להתפתחות מקצועית / סמדר לוי, המחלקה להוראת המדעים, מכון ויצמן, וקובי שוורצבורד, תיכון ליאו באק, חיפה
החל בשנת הלימודים תשע"ב מפעילה המחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן למדע קהילות אזוריות ברחבי הארץ, המהוות מסגרת לפיתוח מקצועי של מורי פיזיקה בחטיבה העליונה. בקהילות האזוריות המורים נפגשים במהלך השנה אחת לשבועיים בשעות אחר הצהריים למשך ארבע שעות (סה"כ שישים שעות). משלוש קהילות אזוריות בשנה הראשונה התרחבנו לעשר קהילות אזוריות בשנים תשע"ד ותשע"ה, ובהן כמאתיים מורים לפיזיקה. הפעילות נתמכת על ידי קרן טראמפ ומתקיימת בשיתוף פעולה מלא עם הפיקוח על הוראת הפיזיקה.
כל קהילה מופעלת על ידי שניים-שלושה "מורים מובילים", אשר משתתפים בד בבד בקהילה לומדת ל"מורים מובילים". קהילה זו מונחית על ידי צוות מרכזי במחלקה להוראת המדעים במכון ויצמן, הכולל אנשי אקדמיה ומורים מומחים.
הקהילות משמשות למורים "בית מקצועי" ונותנות מענה לצרכים של מורים ותיקים וחדשים כאחד. הן מאפשרות הפעלה של תהליכים ארוכי טווח להתפתחות מתמשכת של מורים לקראת הוראה "ממוקדת לומד" המותאמת לצרכים של מגוון תלמידים. תהליכי הפיתוח המקצועי מתאפיינים בשיתופיות ובלמידת עמיתים, בהתנסות פעילה, ברפלקציה מתמדת, בהמשגה ובשיום: המורים חולקים עם עמיתים את ניסיונם, לומדים בצוותא תכנים דיסציפלינריים ופדגוגיים, מפתחים ומפעילים פעילויות חדשניות בכיתה ודנים על ממצאים מהכיתה.
בהרצאה יוצגו "טעימות" מהמתרחש במפגשי קהילות המורים, ויודגם תהליך הלמידה הרב-שלבי: מקהילת המורים המובילים לכיתות של המורים המובילים, בהמשך לקהילות המורים, משם לכיתות, ובחזרה.
במה 9: גמישות פדגוגית בפיתוח המקצועי במחוז מרכז יו"ר במה: יונית חמו, מנהלת מרכז פסג"ה, רחובות
במושב העוסק בגמישות הפדגוגית בפיתוח המקצועי, תוצגנה שלוש מסגרות ייחודיות, המציעות לעובדי ההוראה למידה שאינה שגרתית:
1. גמישות פדגוגית בפיתוח המקצועי הבית-ספרי
2. גמישות פדגוגית בקורסים במרכז פסג"ה
3. "בשדות החינוך" - מרחב מקוון לעיון ולשיתוף
מסגרות הלמידה גמישות ומאפשרות למורים התנסות בתהליך הלמידה, כמודלינג ליישום בשדה ההוראה.
במושב עצמו, יוזמנו המשתתפים לבחור אחד מערוצי הלמידה, לחוות חוויות של למידה בדרכים מגוונות,
הן בתהליך הלמידה הן בתהליך ההתבוננות על תהליך הלמידה (מטא-קוגניציה).
מציגות בבמה: חני יוסף והדר טימור, מרכז פסג"ה אריאל; יונית חמו וענת רויטר, מרכז פסג"ה רחובות;
אתי דריישפון ואיריס אייזנברג, מרכז פסג"ה ראשון לציון
במה 10: חממות לפיתוח מקצועי של מורים יו"ר במה: הדר גפני, מנהלת מרכז פסג"ה, חדרה
במה זו תאפשר היכרות עם תהליכים ייחודיים של פיתוח מקצועי של מורים במסגרת של חממה פדגוגית. החממות יוצרות מרחב למידה בטוח שבו מיושמות ונבדקות דרכי הוראה חדשניות, מופעלים תהליכי התבוננות רפלקטיביים ומעוצבים תהליכי פיתוח מקצועי חדשניים. בבמה יוצגו ארבעה דגמים של חממה לפיתוח מקצועי.
למידת מורים בבית ספרם: מובאות, שאלות ותובנות / גידי קפלן, מכון ברנקו וייס
אנו מתעניינים בלמידה ובפיתוח מקצועי של המורה בבית ספרו, שם הוא שוהה מרבית זמנו, שם עמיתיו וגם תלמידיו, ואותו המורה ירצה לשפר. אולם, כבר נאמר לפני יותר מעשור כי "בית הספר הוא מקום עוין ללמידת מבוגרים" (Elmore, 2002).
נציג כמה מובאות ומסקנות עיקריות העולות מן המחקר החינוכי בנושא למידת מבוגרים (ובמיוחד של מורים), כולל תנאים להסרת חסמים ללמידה ולתמיכה בלמידת מורים רצופה ואפקטיבית בבית הספר. נבחן היבטים אחדים של פרויקט החממה הפדגוגית של מכון ברנקו וייס בתמיכת קרן טראמפ, לאחר כשנתיים של הפעלתו בבתי ספר. גורמים תומכי למידה כמו סדירות קבועה, "מרחב בטוח" עם עמיתים ותלמידים להתבוננות אישית ולפיתוח שיח פדגוגי, ואימון רפלקטיבי במטרה לצאת מאזורי הנוחות, ליצור ולחדש, יכולים לסייע למורה הרוצה להשתפר: להביא לשיפור המשמעות בהוראה עבורו, ביחסו לתלמידיו (השגת אקולוגיה כיתתית משופרת) ובפרמטרים נוספים של הוראה משמעותית (כגון שחרור שליטה). נציג גם אתגרים וקשיים הנובעים בעיקר מהרגלים, מחשש מכישלון, ומהעומס הקיים בעבודת המורה.
תכנית פעימ"ות: בדרך לפיתוח חממה ליזמות ולחדשנות בפיתוח המקצועי / איריס סומך ומרים גליזר, מרכז פסג"ה אזורי גולן קצרין
תכנית פעימ"ות, שהתגבשה במרכז פסג"ה אזורי גולן קצרין, עוסקת בלמידה אחרת, כזו המותאמת ללומד, מעודדת להרהר ולערער, ללמוד ולהעמיק בסוגיות הרלוונטיות. נתאר כיצד מרכז פסג"ה מפתח חממה ליזמות ולחדשנות בפיתוח המקצועי, מעצב תהליכי פיתוח מקצועי חדשניים ופורצי דרך, עם חבורת מורות חלוצות ויזמיות חינוכיות. נתנסה בדוגמה ללמידה הייחודית שפותחה במסגרת הפיילוט לחממה.
להנביט רעיון בתנועה ובשיתוף / ד"ר שירלי עצמון וענת ניר, מרכז פסג"ה נתניה
חממה היא הזדמנות להעצים ולהוקיר את היזמות החדשניות של עו"ה. במסגרת החממה אנו מזמינים את עו"ה לשתף אותנו ביזמות המפתחות שיח אחר עם התלמידים, שיח שבו הלומדים הם פרואקטיביים בלמידתם, ועושים זאת בדרכים בלתי שגרתיות. נחשוף את דרך העבודה של מרכז פסג"ה נתניה בטיפוח ובפיתוח של רעיונות, יצירת ממשקים ושיתופי פעולה, כל זאת כדי שעו"ה יממשו את יכולותיהם ויוציאו לפועל את חלומם. תהליך זה הוא תהליך פיתוח מקצועי ייחודי לכל עו"ה בתכנית.
מפל"ס - מרכז פיתוח מצוינות סגלי הוראה בפסג"ה ניסויי באר שבע / דנה ישראלי, אביבית ארווץ וגלית בלומברג, מרכז פסג"ה באר שבע
מפל"ס מכוון להתפתחות מקצועית מכוונת עתיד של סגלי הוראה, וממוקד בה. הוא פועל על בסיס האמונה, הידע וההכרח לתרום לפיתוחו ולטיפוחו של מורה יוזם, חוקר, לומד ומיישם, המקיים דיאלוג עם שותפיו ועם תלמידיו בסביבות למידה משתנות. בבסיס מפל"ס מונחת מערכת ערכי המשאל"ה: התחדשות, מערכתיות, שיתופיות, איתור צרכים, למידה תוך כדי כך, הערכה. ה-BEING שלנו - החזון, הרציונל, המטרות - צומחים ומכוונים לפיתוח מצוינות. ה-DOING שלנו נרקם על בסיס מודל פעולה מקורי ארבע שלבי שפיתחנו במסגרת הניסוי בעשור האחרון, והוא כולל גיבוש זהות; שיח קהילה; גיבוש תמונת עתיד; מעבדה לחדשנות.
מודל הפעולה שלנו יציב תמיד בערכיו וביעדיו, מובנה ברכיביו ובכליו אך גמיש ומתחדש ביישומיו בשטח, בהתאם לשיח עם שותפיו ומיזמיו. התנועה במפל"ס חדשנית, דינמית ונעה בציר של העמקה-חקר-מומחיות על פי מודל ההעשרה התלת-שלבי של רנזולי (1977) ובהתאם לתפיסת המצוינות בעיר באר שבע.
ה-HAVING של מפל"ס עשיר ומגוון, ונועד להדליק את אש הלמידה ולחולל שינוי. במפל"ס מתגבש אט-אט אורם של כוכבי הדרום בדמות קורסים ייחודיים, מפגשים של עשרות מורים בשיחי קהילה מעוררי השראה, תהליכי שינוי וצמיחה של צוותי מורים מונחים על פי מודל הפעולה, גלריה ייחודית - "פסג"ה'לרי" - למורים אמנים יוצרים, סביבות למידה מעוררות השראה בגני הילדים ועוד. בהצגה זו נטעם "טעימות מצוינות" ממודל הפעולה המשולב.
במה 11: ייצוגי מידע חזותיים המקדמים הוראה משמעותית יו"ר במה: איריס סער, מנהלת מרכז פסג"ה אזורי, נצרת עילית
מהם תפקידיהם של הייצוגים החזותיים בהוראה? כיצד הם תומכים במהלכי הוראה ומקדמים הוראה משמעותית? כיצד ניתן לטפח בקרב מורים מיומנויות של יצירה ושילוב ייצוגים חזותיים בתהליכי ההוראה שלהם? בבמה יוצגו ארבע תכניות המתמקדות בסיוע למורים לשלב ייצוגי מידע חזותיים בהוראה.
השתלמות מוסדית בנושא אוריינות חזותית מקדמת למידה משמעותית / לימור ליבוביץ, אגף א' לפיתוח מקצועי, וטלי איילות, בית ספר רננים, ראשון לציון
בשנת הלימודים תשע"ג הוביל מרכז פסג"ה ראשון לציון בבית ספר רננים השתלמות מוסדית בנושא "אוריינות חזותית" ההשתלמות קידמה למידה משמעותית בבית הספר. מטרות ההשתלמות היו להציג הוראה המביאה לידי ביטוי ומיישמת בבית הספר גישה בין תחומית ורב-אוריינית; לערוך היכרות עם כלים חדשים לחשיבה-למידה-הוראה באמצעות ייצוגים חזותיים, שבאמצעותם המורה רוכשת כלים להתבוננות ולקריאה של טקסטים חזותיים בשדה ההוראה; יודעת להשתמש בצורה מכוונת ומודעת בכלים חזותיים לתיווך מידע ותוכן בתחום הדעת; ושולטת במרכיבים החזותיים בהוראה במטרה לשפר את בניית המשמעות בלמידה בתחום התוכן, להעלות את המוטיבציה של הלומד, לשפר את יכולת הקליטה החושית בלמידה, ולתת מענה לשונות בין התלמידים (יעד ההכלה); לקדם קידום למידת עמיתים בבית הספר - באמצעות תכנון משותף של שיעורים מרובי ייצוגים, צפייה הדדית בשיעורי עמית ורפלקציה על ההוראה שהתקיימה.
ההשתלמות התבססה על מיקוד קוגניטיבי בלומד ובחשיבתו; למידה המשלבת כמה סוגי אוריינות בדגש על מולטימדיה; מציאת נקודות השקה רבות ככל האפשר בין תחומי הדעת; השתתפות פעילה של המורים בלמידה; צפייה הדדית בהוראה עם ייצוגים. הושם דגש על תהליכים רפלקטיביים ועל יישום בכיתה של הכלים שנלמדו בהשתלמות. הדגם שפותח כלל שיעור במליאה, תכנון הוראה בזוגות, צפייה הדדית בשיעורים והמשגה של הלמידה בפרקטיקה במליאה לאורך כל ההשתלמות. ההשתלמות לוותה בהדרכה פרטנית לאורך כל השנה, ליחידים ולקבוצות.
בבמה זו תציג מנהלת בית הספר את התוצאה של הפיתוח המקצועי, תביא דוגמאות לשינוי המתמשך שחל בשיח הפדגוגי ותדגיש את הרווחים הפדגוגיים שהביאה החשיפה לנושאי האוריינות החזותית ללמידה המשמעותית בשנתיים שלאחר ההשתלמות.
להתבונן ללמידה בעיניים / איריס סער, מנהלת מרכז פסג"ה נצרת עילית, וענבל גילדין, מפתחת ומורת מורים
כיצד תורמת הוראה בעזרת ייצוגים חזותיים להבנה משמעותית יותר? כיצד יכול מורה להוביל הוראה משמעותית מתוך הנאה וחוויה בעזרת ייצוגים חזותיים? מרכז פסג"ה אזורי נצרת עילית מזמן לכם חשיפה לתהליך פיתוח מקצועי שבו עוסקים בשאלה כיצד ניתן לטייב את ההוראה בעזרת ייצוגים חזותיים במגוון כלים וחוויות.
הייצוגים החזותיים מאפשרים לנו לקיים תקשורת זה עם זה, ולהבין רעיונות מורכבים על ידי ייצוג חיצוני של המודל המנטלי (diSessa,2004). בעידן שבו השינויים וההתפתחויות הטכנולוגיות מהירים מאוד עלינו לבחון כל העת במסגרת הפיתוח המקצועי את המושג למידה. שימוש מושכל בייצוגים חזותיים מאפשר תקשורת של רעיונות מורכבים ומופשטים ומהווה מרכיב חשוב בהבנה ובקידום הלמידה בחברה מקוונת. עובדי הוראה שלקחו חלק בקורס מעידים שהלמידה, ההעמקה וההתנסות בשילוב הייצוגיים החזותיים במהלך השיעור סייעה להם ליצור אינטגרציה בין הידע הקודם לידע החדש של התלמידים. אינטגרציה זו היא למידה משמעותית, וכזו שנשארת.
הכניסה של הטכנולוגיה לכיתה ועצם היותה כלי בידי המורים חשפו קושי שלהם לעשות שימוש מושכל בייצוגים חזותיים בהוראה. מציאות זו הביאה אותנו לקיים תהליך פיתוח מקצועי העוסק בקידום ובהעלאת המודעות הפדגוגית בקרב המורים לשימוש בהוראה-למידה בייצוגים חזותיים.
סביבות למידה במרכז פסג"ה המקדמות מתודות חדשניות / גאולה יפרח, מרכז פסג"ה קריית גת
יישום של פדגוגיה חדשנית בכיתות צריך לעבור כחוט השני בפדגוגיה שמתקיימת בהכשרות המורים, במרכזי פסג"ה ובכיתות בית הספר. המורה המיישם בעבודתו פדגוגיה חדשנית ויצירתית, ועסוק בפיתוח מתמיד של מומחיותו, יצליח לקדם את ההיבטים האקדמיים והרגשיים של תלמידיו.
השנה מתנסים עובדי ההוראה המשתתפים בפיתוח המקצועי בפסג"ה קריית גת במגוון רחב של מתודולוגיות חדשניות :משחקי סימולציות על ההוראה, קיר שיתוף (מפות חשיבה שיתופיות), שיעורים מצולמים למטרת למידה, דיבייט ו"הייד פארק" (במות הידע).
מרכז פסג"ה פיתח סביבות למידה ייחודיות המאפשרות לקדם את המתודות החדשות המיושמות בפיתוח המקצועי מתוך תפיסה שתרומתן להצלחת השינוי הפדגוגי גדולה. כל עובד הוראה שרוצה לשתף את עמיתיו ברעיון או ביזמה חינוכית שלו מוזמן לעלות על במה הממוקמת בלובי הפסג"ה ולנאום בפני כל המשתלמים. בשלב הראשון מדובר בבמות ידע בתוך הפסג"ה, ואילו בהמשך יועברו במות הידע אל תוך בתי הספר.
מרכז פסג"ה מקיים ימי למידה למנהלי בתי ספר על מנת לעודדם ליישם בבית הספר במות ידע. פעמיים בכל שבוע מתקיימת הפסקה משותפת לכל המשתלמים באותה עת. באותו יום מאפשרות במות הידע לעובדי ההוראה להיחשף ליזמות עמיתיהם במשך כחמש דקות. הנואם מכין נאום קצר לאחר שנרשם מראש בטופס מקוון. הנאומים מצולמים ועולים לאתר הפסג"ה למטרת למידה מניסיונה של קהילת עובדי ההוראה.
כשחמס"ה וקניון מגדלים רעיון ניהול ויזואלי: איך מייצרים סביבת פסג"ה המשפיעה על חוויית הלמידה / יעל קהתי, מחוז צפון, משרד החינוך; יעל רגב, חברת מתודיקה
כיצד האופן שבו מרכז הפסג"ה מעוצב משפיע על החוויה, על ההתנהלות ועל הלמידה שלכם? צוותי מרכזי פסג"ה עסוקים ללא הרף בסוגיה כיצד לשפר ולהעצים את חוויית הלמידה של המשתלמים. כחלק מהפיתוח המקצועי של מנהלי מרכזי פסג"ה של מחוז הצפון ושל סגניהם יצאנו למסע של למידה. הנחת היסוד שלנו הייתה כי עיצוב סביבת המרכז הוא חלק בלתי נפרד מחווייתם של באי פסג"ה, משפיע על התנהלותם וכמובן גם על הלמידה שלהם.
ביררנו את הערכים שסביבת פסג"ה אמורה לייצג (ה"חמס"ה" היא דוגמה לארבעה ערכים עיקריים שעלו); חקרנו את מאפייני קהל היעד שלנו; קיבלנו כלים לגידול ולזיקוק רעיון על פי המודל של "ארגז הכלים הצהוב" (ורד מוסינזון); יצאנו לסביבות מעולמות שונים מעולמות החינוך, דוגמת הקניון, כדי ללמוד מה עושים שם כדי להשפיע על התנהגותו של קהל הלקוחות; יישמנו מודל של חשיבה חדשנית על אילוצים ועל בעיות נתונות שקיימות בסביבה; ועוד.
בימים אלה מציגים מנהלי הפסג"ות וסגניהם בפני עמיתיהם את הביטוי המעשי של הקורס - כיצד מה שלמדו בא לידי ביטוי בעיצוב סביבת פסג"ה שלהם. ניתן לראות כי תהליך הלמידה הביא לשינוי תפיסות ועמדות וליישום של כלים ומיומנויות שמערכת החינוך לא תמיד מתייחסת אליהם, אך השפעתם על הלמידה רבה.
במה 12: פיתוח מקצועי מבוסס שיעורים מצולמים יו"ר במה: שלומית כסלו, מכון ברנקו וייס, ועינב אייזיקוביץ-אודי, מכון דוידסון
מקצוע ההוראה מורכב מאלפי החלטות שמקבל המורה בשעת הוראה אחת. בעזרת שיעורים מצולמים אפשר לבודד החלטה אחת, להתבונן בהיבטים השונים שלה ולחקור אותה. כך עושים פיתוח מקצועי בכל הפרופסיות שבהן קבלת החלטות ברגע האמת היא קריטית לתפקוד: טייסים, מפקדים בצבא, רופאים-מנתחים, ספורטאים ועוד.
באפריל-אוגוסט 2014 התקיימה קהילת עמיתים ביזמת האגף לפיתוח מקצועי של עובדי הוראה, בשיתוף קרן טראמפ, בהפעלת מכון דוידסון לחינוך מדעי ובהנחיית מכון ברנקו וייס. בקהילה לקחו חלק מובילי קבוצות העוסקות בתכניות לפיתוח מקצועי של מורים באמצעות שיעורים מצולמים.
בבמה יוצגו שלושה (מתוך שמונה) מהדגמים שהוצגו בקהילה.
טעימה קלה מפרויקט עדש״ה: צפייה בסרטון משיעור מתמטיקה וניתוחו / ד"ר רוני קרסנטי, המחלקה להוראת המדעים, מכון ויצמן
פרויקט עדש"ה (עמיתים דנים בשיעורי המתמטיקה), הפועל במכון ויצמן למדע בתמיכת קרן טראמפ, מתמקד בצילום שיעורי מתמטיקה של מורים בארץ ובעולם וניתוחם עם מורים בשיח עמיתים במסגרת השתלמויות ייעודיות. הניתוח נעשה על פי מסגרת בת שש עדשות להתבוננות ברעיונות המתמטיים שהמורה המצולם מציג לתלמידים, בפעולותיו, בהחלטות שהוא מקבל לפני השיעור ובמהלכו ובהיבטים נוספים. הפרויקט מפעיל השתלמויות ברחבי הארץ, ובהתנסות זו נטעם על קצה המזלג מחוויית הצפייה בשיעור מוסרט וניתוחו, באופן שידגים את המתרחש בהשתלמויות אלה.
שיעורים מצולמים וסימולציות התומכות בהכוונה עצמית לטיפול בהוראה/למידה משמעותית / פרופסור ברכה קרמרסקי, אוניברסיטת בר-אילן, יפית מורדוף, חמדת הדרום
מטרת ההצגה היא להבהיר את חשיבותה של יכולת ההכוונה העצמית בקרב מורים לשינוי הפרקטיקה בכיתה, וזאת באמצעות ניתוח שיעורים מצולמים וסימולציות ייחודיות בעזרת שחקנים אמתיים. תיערך התנסות בתהליכי הכוונה עצמית ככלי לייעול המיומנויות הנדרשות למורה המומחה: הבחנה באירועים משמעותיים, פרשנות והעלאת חלופות לשיעור ככלי לפיתוח מקצועיות. יוצגו דוגמאות ממורים שעברו תהליך זה.
ממתבוננת למצולמת / אפרת רנצר ונדיה אלחן מנסור, בית ספר יסודי יוחנני, הרצליה
במהלך השתלמות בית-ספרית עברנו מהתבוננות בסרטי הוראה של אחרים להתבוננות בסרטים מבוססי צילום עצמי וניתוחם. בהתנסות זו נשוחח על התהליך שעברנו ונדגים זאת באמצעות צפייה בסרט.
כשמורה נכנסת לכיתה היא סוגרת לרוב את הדלת ובכך מאפשרת את קיומו של מרחב אינטימי שיש בו כללים סמויים וגלויים באשר לאופן התנהלות השיעור, לתפקידי המורה והתלמידים וכן הלאה. פתיחת המרחב האינטימי עשויה ליצור חוסר נוחות בקרב הנמצאים בו, בראש ובראשונה המורה. בהתנסות אנו מעוניינות לשתף אתכם בתהליך של פתיחת דלת הכיתה ופתיחת הלב ותשומת הלב - תהליך שעברנו בהשתלמות בית-ספרית בהובלת מנחות ממכון ברנקו וייס.
מטרת התהליך הייתה טיפוח המודעות העצמית של המורה והשבחת ההוראה, אגב תהליכי שיקוף אישיים וקבוצתיים ותוך קבלת משוב בונה להעצמה. כל אלה ועוד נעשו בדרך מהנה ומפרה של צילום עצמי ואימון אישי להצלחה.
אט-אט גילינו בעבודתנו שגרות למידה שאנו משתמשות בהן, הבנו מה טומנות בחובן שגרות אלו, וחשבנו יחד אילו מהן מיטביות ורצויות, אילו מהן ראויות לשיפור ועל אילו מהן עדיף לוותר.
בסופו של התהליך הקרנו בפני חברות הצוות בבית הספר קטע קצר מסרטים שצולמו בכיתות שלנו, וניתחנו אותו. אנו מזמינות אתכם לשמוע מה אִפשר לנו להביא סרט צילום עצמי למליאת מורות בית הספר, ומה אִפשר לכולנו יחד להתעכב ולנתח לעומק דקות ספורות מתוך שיעור שלם.
במה 13: שבירת מסגרות בפיתוח מקצועי יו"ר במה: אתי בכר, מכון ברנקו וייס
במה זו עוסקת בשינוי בתהליכי פיתוח מקצועי של מורים. יוצגו בו כמה תהליכי פיתוח מקצועי המתקיימים כיום ואשר חורגים מן הדרכים המסורתיות של השתלמות מורים בית-ספרית, או השתלמויות.
פיתוח נחישות בחינוך בהתבסס על עקרונות עולם הספורט וערכיו / שלי קרן, ענת חזן ומירב שלום, חטיבת הביניים הניסויית נווה יונתן, רמלה
איך מטפסים על הר בלי להתייאש באמצע? למה רצי מרתון עומדים על קו ההתחלה של המרוץ כאשר הם יודעים שלפניהם אתגר קשה מנשוא? ולמה שחקנים לא יורדים מהמגרש גם כשהם מפסידים? אלו הן דוגמאות לשאלות שאנו, מורי בית הספר, שואלים את עצמנו במטרה לגבש את תפיסת התפקיד המבוססת על העקרונות והערכים של עולם הספורט.
האתגר שעמד בפנינו היה הרצון לעורר בקרב תלמידינו מוטיבציה להשקיע מאמצים בלמידה, לשפר הישגים ולהתמודד עם הקשיים שבדרך. כדי לעשות זאת פיתחנו תפיסת תפקיד של מורה השואבת מהגדרת תפקידו של מאמן ספורט. בהלימה להגדרה זו אנו מפתחים "פדגוגיה מאמנת", המתבססת על מודל צבירה - בדומה לסרגלי מאמצים של אימון, ומעודדת להשקיע מאמצים וחווייתית.
איחוד מול ייחוד: מודל משולב לפיתוח מקצועי של קהילת רכזים ארצית / סיגלית ורדי, מדריכה מרכזית ארצית לתקשוב בפיתוח המקצועי, משרד החינוך
כיצד יוצרים קהילת ידע מקצועית ארצית הפועלת יחד לאורך זמן? איך גורמים להיכרות אישית ולמחויבות לקהילה שרוב חבריה לא נפגשו מעולם או שנפגשו בעבר באקראי? היאך מניעים קבוצה של רכזי תקשוב, בעלי נתוני רקע שונים, המגיעים ממגזרים שונים, עובדים במשרה חלקית ובעלי דגשים שונים בעשייה היום-יומית שלהם, ללמוד יחד, לתרום מזמנם ולקחת חלק בתהליך למידה מורכב הדורש מחויבות אישית ותרומה לקהילה הרחבה?
אתגרים אלו ואחרים עומדים בבסיסו של תהליך למידה הפורץ את מסגרת הזמן, המקום והתוכן, ומטרתו ליצור במרכזי פסג"ה קהילה ארצית של רכזי תקשוב הלומדים ופועלים יחד. צוות מדריכות מחוזיות הנפגשות פעמים אחדות בשנה מובילות עם המדריכה הארצית קהילות למידה מקומיות. זאת באמצעות מערך של ימי עיון ומפגשי למידה מקרוב ומרחוק, שבהם מבנים הרכזים ידע פרקטי בתהליכים שיתופיים. בחלקים שונים של מסגרות הלמידה המקומיות "נפתחת הדלת" ללמידה ארצית המתקיימת ברובה במערכות מקוונות סינכרוניות וא-סינכרוניות, ובה מוזמנים רכזים מרחבי הארץ להשתתף - תוך בחירה במועד ובתוכן. כך נוצר חיבור בין הקהילות המקומיות ונוצרת קהילה ארצית בעלת שפה משותפת.
מסגרות הלמידה המקומיות מותאמות לצרכים שהגדירו חברי הקהילה המחוזית. בכל מחוז נבחר מוקד להעמקה הקשור לאחד ההיבטים בעשייה של רכזי התקשוב. תהליכי הלמידה המתקיימים במחוזות מוצגים באתר ארצי והתכנים חשופים לכולם. סוגיות משותפות עולות לדיון פתוח בפורום ארצי שמאפשר למידת עמיתים ותרומה הדדית של ידע פרקטי. בכל שנה מתקיים יום למידה מרוכז אחד לפחות, ומשתתפים בו רכזי התקשוב מכל הארץ. יום זה מוקדש ללמידת עמיתים ולהצגת תהליכים שמתקיימים במחוזות.
אבנים להבניית משמעות בהוראה / אריאלה ברזילי, מרכז פסג"ה תל-אביב
המשתתפים יתנסו בזיהוי של עקרונות מנחים לפיתוח מקצועי באמצעות "משחק של פעם". העקרונות שיעלו במשחק יידונו בשיח עמיתים על אודות שבירת מסגרות מקובלות בפיתוח המקצועי. נראה כיצד כל מרחב יכול להוות מרחב פדגוגי המציע הזדמנות ללמידה אינטגרטיבית - חוצה תחומים, גבולות ומסגרות לפיתוח מקצועי.
התשתית ללמידה היא חקר תהליכים ותוצרי "שדה", ובסדנה יושם דגש על פיתוח מקצועי המבוסס על חקר שיעורים ועל חקר תוצרי תלמידים.
מניצוצות לעמוד האש / ד"ר שלומית אבדור, מרצה וחוקרת בתחום הפיתוח המקצועי של מורים, עצמאית
העיסוק במהותן של הוראה ולמידה משמעותיות מציג גישות שונות באשר ליחסי הגומלין בין ייעודה של ההוראה ותפקידיה החברתיים, לבין מהותה ומידת הישענותה על הכשרה וטיפוח של מורים מחויבים לתפקידיהם ובעלי איכויות גבוהות אישיות ומקצועיות. ההתמקדות באיכותם של תהליכי הוראה מתרחבת ככל שמושם דגש רב יותר על איכות התוצרים של מערכות החינוך. בעידן המושתת על היווצרותו של ידע חדש בתחומים רבים וחדשים ובקצב שלא היה כמותו - נבחנים תוצרי מערכת החינוך מהיבטים רבים, ובכללם כאלה הקשורים לתרומתם לחברה, למקומם האישי של בוגריה ולהשפעתם על המבנה והמרקם החברתי.
גישות הרווחות כיום בהקשר לפיתוח ידע לומדים, ובכללו ידע מורים כ"לומדים-מלמדים", מעמידות אתגר מורכב בפני מערכת החינוך. היא מחויבת להשתמש במשאבים, לעתים מוגבלים, כדי לפתח מצוינות ומומחיות בשיטות הוראה ובשיטות הערכה שיעניקו מרחבי למידה הולמים לקידום תלמידים בכל הרמות. מרחבי למידה שבתוכם יֵדעו וגם יוכלו לנווט דרכי הוראה וחשיבה שיפתחו לומדים ובוגרים בעלי משאבי חשיבה, שיטות למידה עצמית וידע שיאפשרו להם להמשיך להתפתח ולתפקד בהצלחה מחוץ למערכת הבית-ספרית.
בהרצאה אתייחס למטפורת "עמוד האש" כדי להשוות את תהליכי פיתוח הלמידה וההוראה של מורים לטיפוח של "עמוד אש" המזין את מערכת החינוך על גווניה ושלוחותיה. כדי שיאיר את הדרך למרחוק ויאפשר לנתב בתוכה היטב עליו להיות ניזון מחומרי בעירה איכותיים, וקובעי המדיניות ומבצעיה הם שאחראים לספקם. ניצוצות של הצלחה, רבים ומבריקים ככל שיהיו, אין בהם כדי למשוך אחריהם מחנה גדול של אנשי חינוך הצועד בדרך מתוך אמונה בדרכו ונכונות להשקיע משאבי למידה, ידע וזמן כדי להתמיד ולהצליח בה.
במה 14: שיתופי פעולה כמקדמים פיתוח מקצועי של מורים יו"ר במה: ד"ר רויטל אשר, משרד החינוך
במה זו עוסקת בתהליכי פיתוח מקצועי של מורים שבהם חוברים יחד כמה גופים, ומשתפים פעולה בתהליכי התכנון והבנייה, הפיתוח המקצועי והיישום בשדה החינוך. שיתוף פעולה כזה, תוך הרחבת מעגל השותפים ואיגום של משאבי תקציב, כוח אדם וידע מקצועי, בשילוב הזדמנויות ליישום בשדה, מאפשר קיום תהליכי פיתוח מקצועי עמוקים ומשמעותיים. בבמה יוצגו ארבע דוגמאות ומודלים לשיתופי פעולה בפיתוח מקצועי של מורים בין גורמים שונים: מרכזי פסג"ה, מכללות, רשויות מקומיות וארגוני מגזר שלישי.
המודל הדינמי: הוראה ולמידה משמעותיים / יאסר עואד, מכללת סכנין, וחנאן סרחאן, מרכז פסג"ה מג'ד אל-כורום
בהצגה נדגיש את הנקודות הללו: מעגלי הצתה ובריאה ליצירת השותפות בין המכללה ומרכז הפסג"ה (ברמה מקומית, מחוזית ומטה); הבניית תהליך השותפות: קריטריונים ועקרונות; פיתוח מודל משותף PDC ליזמות ולחקרנות; יישום ותוצרים: יצורפו להצגה אמירות אותנטיות מההערכה המסכמת ותוצרי לומדים.
סימולציות בדגם בר-אילן ככלי לפיתוח הממד הבין-אישי בין מורה לתלמידיו / ד"ר מאירה איזנהמר, מנהלת היחידה לסימולציות בחינוך, אוניברסיטת בר-אילן, וד"ר שרה זילברשטרום, מנהלת האגף למתמחים וכניסה להוראה, משרד החינוך
במסגרת הכנס יוצג הדגם לשיתוף הפעולה בין המשרד לשדה בהפעלת היחידה לסימולציות בבית הספר לחינוך בבר-אילן, ויודגמו קטעי סימולציה שאושרו להצגה. כן תובהר הייחודיות שבסימולציות אלה, הנערכות באולפן משוכלל בשיתוף מורים מתנסים ושחקנים. יפורטו שלבי ההתנסות, ותרומתה המוכחת לשינוי ולהתפתחות בתפיסת עולמו של המורה כלפי תלמידיו "המפריעים" וה"לא מבינים". כל זאת - כבסיס לרכישת מיומנויות תקשורת חינוכית הרלוונטיות הן למורה הן לתלמיד. במפגש ישובצו משובים של מורים-מתנסים ודוחות מחקר.
מהו הפיתוח המקצועי הנדרש להובלת שינוי פדגוגי עירוני? כיצד הפכה הלמידה מבוססת פרויקטים ברוח הי- טק-הי לתרבות החינוכית של העיר חולון? שותפות בין הרשות, המכון לחינוך דמוקרטי ומרכז פסג"ה חולון / ד"ר אורלי רמות, מנהלת מרכז פסג"ה חולון, ומרב ברקת, המכון לחינוך דמוקרטי
ב-2010 יצאה קבוצת מנהלים בחינוך העל-יסודי בחולון לסיור לימודי בסן דייגו במטרה להכיר את בתי הספר HTH. עם חזרתם לארץ החליטה הנהלת העיר לפתח ולהטמיע תרבות PBL במערכת החינוך בחולון, וחברה לשם כך למכון לחינוך דמוקרטי. כיום, לאחר תהליך של חמש שנים, יש בחולון תרבות של למידה מבוססת פרויקטים בכל חטיבות הביניים בעיר, ברוב החטיבות העליונות, בהערכה חלופית מלאה לבגרויות, בכמה בתי ספר יסודיים ואפילו בפיילוט בשני גני ילדים.
כיצד צמחה תרבות זו והתפתחה מרעיון של שבעה מנהלים להירתמות של 22 בתי ספר ויותר ממאתיים מורים, להתנסות של 4,600 תלמידים, לשיתוף של מוסדות התרבות בעיר ומערכת החינוך הבלתי פורמלית, ליצירת שפה עירונית ולהפיכת העיר למרחב למידה?
כיצד הופכת עיר לעיר חינוך המתנהלת בתרבות של למידה מבוססת פרויקטים? כיצד מובילים שינוי פדגוגי משמעותי ברמה עירונית מערכתית? מי המובילים? אילו שותפויות קיימות? איך מתרגמים את הרעיונות לביצוע? איך מתפתח השיח העירוני? מהו המודל העירוני שמפתחים? איך מצמיחים מנהיגות פדגוגית - מנטורים?
כל אלו יידונו בבמה זו מזווית ראייה של ההכשרה והפיתוח המקצועי שנדרשו בשלבים השונים של התהליך לאורך חמש שנים ברמות הניהול השונות: הצוות המוביל, מנהלי בתי הספר, המנטורים והמורים.
"כל מה שילד צריך זה מבוגר אחד שיאמ[י]ן בו" (הרב שלמה קרליבך): רכישת כלים ושפה אימוניים לשיח מורה-תלמיד משמעותי ולאימון תלמידים להצלחות / גליה מזור ומירי אבן חן, מרכז פסג"ה מעלה אדומים
מבנה ההצגה:
א. הרציונל של הפיתוח המקצועי באמצעות שפה וכלים אימוניים;
ב. השותפויות ההכרחיות להצלחת תהליך האימון כדי שהכלים שנלמדו יישומו: החל בחדר ההשתלמות, עבור בחדר המורים וכלה בכיתה (לתלמידים, למורים ולסגל בית הספר);
ג. התנסות בכלי אימוני הלכה למעשה;
ד. הדים מן השטח: משתלמים, מנהלים, יועצים, גננות, מורים, תלמידים והורים.