מורים, מנחים, חוקרים ומעצבי מדיניות בחינוך מציגים
מורים על הבמה שער 1: המורה בכיתה
שער 1: המורה בכיתה
במה 1: דרכי הוראה המפתות לידע יו"ר הבמה: ד"ר תמר שק, מכון ברנקו וייס
אחד מעקרונות ההוראה המיטבית הוא עקרון הפיתוי, האומר כי על המורה לנקוט דרכים שונות כדי לגרום ללומד לרצות להתחבר לנושא הנלמד, ולעודד אותו למעורבות בתהליך הלמידה. הבמה תעסוק באתגר הגדול של פיתוי לידע, ותציג דרכי הוראה שונות המעודדות תלמידים למעורבות גבוהה, בכך שהן מסייעות לתלמיד להבנות ידע תוך הישענות על הידע הקיים שלו, יוצרות רלוונטיות ומשמעות תוך חיבור הנלמד לחיי הלומד, מאפשרות למידה תוך שימוש בכלים טכנולוגיים עדכניים, מזמנות תהליכי יצירה ומקדמות הבנה.
"כמים לדגים" - לימוד מְחַיֶּה / סנדרין אלבאום בוחניק, מנהלת בית ספר פלך, קריית עקרון
הצגה זו מבקשת להציע תהליך למידה ההופך למים חיים עבור התלמיד, ויוצר רשת של למידה והבנה בדרך של חיבור תחומי דעת מגוונים, שיטות הוראה שונות וחיפוש אחר הפשר והמשמעות עבור הלומד. התהליך מתמקד בדמות מופת ומנסה למקם אותה בהקשר ההיסטורי, הספרותי והדתי, תוך יצירת חיבור אישי ונקודות הזדהות ערכיות. תהליך המחקר, קריאת המאמרים וניסוח העבודה הכתובה מוביל בסופו של דבר לזיכוך, וזה בא לידי ביטוי ביצירה פלסטית המבטאת באופן סימבולי את מכלול הרעיונות. בין המיומנויות הנרכשות בתהליך העבודה - מבע אישי והצגה בעל-פה של העבודה בפני קהל תוך התייחסות לשפת גוף וליכולת עמידה בפני קהל.
כתיבה בתחומי דעת שונים כתהליך מקדם הבנה של כלל תלמידי בית ספר יסודי ג' שפרעם / מנאל תלחמי ונג'לא אבו אלסראיא, בית ספר יסודי ג' שפרעם
פדגוגיה מבוססת כתיבה בתחום הדעת, תפיסה פדגוגית שפותחה במכון ברנקו וייס, מקדמת הבנה מעמיקה של הלומד בתחום הדעת ומעצימה את המסוגלות האוריינית שלו. אחד ממאפייניה של פדגוגיה מבוססת כתיבה בתחום הדעת הוא הדגש על עבודה משותפת של צוות המקצוע בהובלת רכזת המקצוע, התופסת מקום של מנהיגות בית-ספרית ועל הטמעת התכנית בתחומי הדעת השונים. אלה יוצרים תרבות המציבה במרכזה דיאלוג על אודות תכנים בדרך של כתיבת טקסטים משמעותיים.
בית ספרנו עובר זו השנה השנייה ברציפות תהליך של כתיבה כביצוע הבנה. בשנת תשע"ד התחילה התכנית כפיילוט בתחום דעת אחד (מדעים) עם מורה אחת בכיתה אחת (כיתה ה'). המורה והתלמידים עברו תהליך למידה עצמתי, מה שהביא את הנהלת בית הספר להרחיב את התכנית בשנה השנייה כך שתכלול 13 מורות מהצוות, בכמה תחומי דעת. התהליך מאפשר לכלל תלמידי בית הספר, מכיתה א' ועד כיתה ו', כולל כיתות החינוך המיוחד, להיות חלק מהתכנית. בתכנית שתי מורות מובילות שתפקידן להוביל את תחום הכתיבה בבית הספר. זוהי תכנית ייחודית שפועלת לראשונה בבית ספר יסודי שלם בחברה הערבית, כולל בכיתות החינוך המיוחד.
הוראה משמעותית משלבת טכנולוגיה ומבוססת על תאוריות חינוכיות עכשוויות ותכנית הלימודים / ד"ר אביגיל עדין-סורקיס, סמינר הקיבוצים - המכללה לחינוך, לטכנולוגיה ולאמנויות, ותיכון ברנקו וייס איתן
"ללא שינוי בתפקידו המסורתי של המורה אין יתרון לשימוש בטכנולוגיה ובמחשבים. הם רק גורמים לשכוח את העובדה היסודית שכדי לשפר הישגים חייבים להשקיע קודם כול במורים עצמם" (סלומון, 2010). בעידן שבו הטכנולוגיה משתנה, משתפרת ומשתכללת כל העת יש לזכור ששימוש בה אינו יעד אלא כלי להשגת מטרות חינוכיות ולימודיות.
לכן, במסגרת שיעורי אנגלית בקבוצות מצוינוּת בבית הספר ברנקו וייס איתן נחשפים התלמידים לכלים טכנולוגיים מגוונים מתוך חשיבה מתמדת על תרומת הכלי למערך השיעור ולמטרות שהוצבו מראש. בנוסף, יש הערכה מתמדת של כלים טכנולוגיים וחשיבה על השימוש בהם בשיעור במטרה לעמוד ביעדי תכנית הלימודים המעודכנת באנגלית. בצד שילוב מושכל של כלים טכנולוגיים מתבססים השיעורים על תאוריות חינוכיות עדכניות העוסקות במתודות הוראה ולמידה כאינטליגנציות מרובות, אסטרטגיות למידה והוראה מבוססת משימה ( (Larsen-Freeman & Anderson, 2011). במסגרת ההצגה יתקיים דיון על השימוש המושכל בטכנולוגיה תוך מתן דוגמאות מהשטח. יוצגו בקצרה תאוריות לימודיות ויובהר כיצד הן מתורגמות הלכה למעשה למערכי שיעור משלבי טכנולוגיה.
"בדרך היצירה": ספרות בהשראת הגישה הקונסטרוקטיביסטית / נועה גור אריה, בית הספר ברנקו וייס טבריה
תלמידים רבים אינם קוראים את היצירות בעצמם, אלא מסתפקים בסיכום של היצירה. כמורים אנו בעלי רצון עז שתלמידינו יצליחו בבחינת הבגרות, ולכן אנו ממוקדים בשיטות לימוד של העתק-הדבק בחוברת הלימוד, ניסוח תשובה לשאלת בגרות: פתיחה, גוף וסיכום, והכול במרוץ נגד הזמן; להספיק כמה שיותר. אנו רוצים כל כך להעניק לתלמידינו חוויית הצלחה עד שאנו שוכחים שהמיומנויות האמתיות המבוקשות כיום בשוק העבודה הן אחרות: חשיבה יצירתית; זיהוי עצמאי של בעיות וחשיבה על פתרונות; עבודת צוות תוך שיתוף פעולה; השתלבות בסביבות עבודה חדשות. מורים רבים רואים "באימוצם של דפוסי ההוראה הקונסטרוקטיביסטיים המשך טבעי להתפתחותם המקצועית" (ברוקס וברוקס 1997). הערכה חלופית נולדה ברוח הקונסטרוקטיביזם, שהיא גישה כללית ללמידה הממליצה על גיוון בשיטות הוראה ובמכוונות ללמידה משמעותית. במפגש תשתף המרצה בהתנסותה בלימוד ספרות בדרך של הערכה חלופית, ותדגים חוויית למידה על פי הגישה הקונסטרוקטיביסטית.
במה 2: גישות ייחודיות להוראה משמעותית יו"ר הבמה: רינה בן נר, מכון ברנקו וייס
מורים משלבים בהוראה שלהם אסטרטגיות ושגרות הוראה ייחודיות, המגוונות עבור הלומדים את תהליך הלמידה ומקדמות את הלמידה וההבנה שלהם. הבמה תציג יישומים של ארבע גישות ייחודיות בהוראה של תחומי דעת, היוצרות שינוי בתרבות ההוראה ובדרך הלמידה: השיטה הסוקראטית בהוראת סוגיות באזרחות; הובלת תהליכי כתיבה כמחוללי הבנה בתחומי הדעת; הוראה אונליין של פיזיקה לבגרות; הוראה על פי גישת ולדורף.
השיטה הסוקראטית בהוראה משמעותית של מקצוע האזרחות / ד"ר הלל וורמן, אורנים - המכללה האקדמית לחינוך
מדינות דמוקרטיות נתונות בין כוחות סותרים. מצד אחד הן תלויות במעורבות - ולו מינימלית - של גוף האזרחים. מצד אחר הן דוחפות את האזרחים לחיים פרטיים. ברחבי העולם המערבי הדבר בא לידי ביטוי ברמות נמוכות מאוד של ידע והבנה פוליטיים בקרב אזרחים, עד כדי סכנה לפרויקט הדמוקרטי. אחד הסוכנים החברתיים שנועדו להתמודד עם בעיה זו הוא מערכת החינוך הציבורית, ומשאבים רבים מושקעים בעולם בפיתוח של חינוך אזרחי ממלכתי, ובכלל זה של מקצוע האזרחות. חינוך זה מתמודד עם אתגרים רבים, ובראשם הקושי העצום לעסוק במערכת ממלכתית בסוגיות שנויות במחלוקת. קושי זה מוצג בהרצאה הנוכחית כפוגם בהיגיון החינוכי הקלאסי של השיטה הסוקראטית, שלפיה על אדם להיחשף לערעור הנחות היסוד שלו כדי שיתפתח כאדם חושב.
ההצגה תנתח את החשיבות שיש להצגת המחלוקות בתחום האזרחות כסוגיות שאינן פתורות, במטרה להוביל תלמידים למצב של מבוכה סוקראטית, לבירור חוזר ונשנה של הנחות יסוד ולעודד את הפיכתם לאזרחים חושבים. משימה חיונית זו תודגם באמצעות הצגת מחלוקות בשלוש סוגיות אזרחיות.
"שיטת גליה": פיזיקה, מדעים וחשיבת חקר לגיל הרך / יוסי צליח, פיזיקאי, יזם סטארט-אפ, יזם חינוכי
כיזם פרטי, יוצא רפא"ל, פיתח צליח גישה מחוץ לקופסא להוראת מדעים, והיא כוללת הוראה המקדמת לימוד אינטואטיבי, חוויתי ולוגי של תופעות טבע וחוקי פיסיקה. בין השאר נעשה שימוש בהמחשות, סימולציות אנושיות של תופעות טבע ועוד. השיטה מעודדת התבוננות רב-כיוונית על תופעות טבע, וחיפוש זוויות לא קונבנציונליות לפתרון בעיות; אינטראקציה דינמית ויצירתית בין המורה והלומדים; וטיפוח הסקרנות והספקנות כתנאים בסיסיים לחשיבת חקר.
הוראה ולמידה אונליין בתיכון הווירטואלי / ד"ר דפנה רביב, מנהלת התיכון הווירטואלי, מטח
התיכון הווירטואלי החל לפעול בשנת הלימודים תשע"ג בשיתוף פעולה בין מטח, קרן טראמפ ומשרד החינוך. התכנית מכוונת להגדלת מספר התלמידים בפריפריה הלומדים ומצליחים במקצועות מתמטיקה, פיזיקה ואזרחות הנלמדים בהיקף של 5 יחידות לימוד. מסגרת הלמידה מאפשרת לבתי הספר להגמיש את מסגרות הלמידה ולהציע לתלמידים ללמוד במסגרת קורסים וירטואליים כחלק מהלימודים הפורמליים. אוכלוסיית היעד של התכנית היא בתי ספר שאינם יכולים להציע לתלמידיהם ללמוד לבגרות מורחבת, בשל היעדר מורה או בשל מספר תלמידים מצומצם שאינו מאפשר לפתוח כיתת מגמה. הקורסים מתנהלים במלואם ברשת במודל FOL (Fully Online).
בשנת הלימודים תשע"ה התיכון נותן מענה לכ-530 תלמידים בשכבות י'-י"ב מתשעים בתי ספר מרחבי הארץ. בכנס יוצגו הרקע, היזמה והמטרות העומדים בבסיס התכנית; יתואר מודל ההפעלה שלו על מרכיביו השונים; יושם דגש על הוראה אונליין ועל השינוי בתפקידו של המורה; יוצגו דוגמאות להוראה משמעותית במרחב הדיגיטלי; ולסיכום, יוצגו ממצאים מדוחות הערכה, תובנות וקשיים.
חינוך ולדורף: כיצד יוצרים תהליכי לימוד משמעותיים באמצעות דרכי הוראה / ד"ר גלעד גולדשמידט, המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין, ירושלים
חלק חשוב מהוויית חינוך ולדורף בגיל בית הספר נובעת מדרכי הוראה ייחודיות. דרכי הוראה אלו משתנות בהתאם להתפתחות הילדים שעמם עובדים ולאישיותם המיוחדת. בין השאר מדובר על הוראה מתוך ובשילוב אמנויות מגוונות; הוראה במסגרת של פרויקטים ועבודת כפיים; הוראה אינטגרטיבית של כמה תחומים סביב נושא רוחב אחד; הוראה פרטנית ובקבוצות קטנות.
ההרצאה תסקור את אופני ההוראה השונים במסגרת בית ספר ולדורף, ותראה כיצד אופנים אלו משתנים בהתאם להתפתחות הילדים שעובדים עמם, לקבוצה המסוימת ולכל ילד/ה וילד/ה בה. במסגרת ההרצאה יינתנו דוגמאות לדרכי הוראה ולתהליכי לימוד לאור הנ"ל. לסיום יובאו נתונים על הצלחת דרך חינוך ולדורף ועל האתגרים העומדים בפניה בהמשך.
במה 3: הוראה מבוססת חקר כמחוללת משמעות יו"ר במה: רחלי יפה, מכון ברנקו וייס
אחת מהדרכים היעילות לערב תלמידים בתהליכי למידה וליצור למידה משמעותית היא לשלב בהוראה תהליכי חקר. תהליכים כאלה מעודדים סקרנות אמתית, מעוררים שאלות אותנטיות ומערערות, מפתחים הרגלי חשיבה של סקרנות וחקרנות ומייצרים סביבת למידה שבה המורה והתלמידים חוקרים ולומדים יחד, תוך השגת מעורבות גבוהה של הלומדים בתהליך ובתוצר. מה מקומו ותפקידו של המורה בהובלת תהליכי חקר? אילו תהליכי הוראה ייחודיים מתקיימים בתהליך החקר? בנושאים אלה תעסוק הבמה, ויוצגו בה שלוש דוגמאות של תהליכי חקר בשלושה בתי ספר.
קרומי סבון: מורה חוקר במסע אל הלא נודע / טל פאר, רכז פיזיקה, תיכון ברנקו וייס סאסא ע"ש אנה פרנק
מצב ההוראה העכשווי בהוראת הפיזיקה מתבסס, בהכללה, על אקסיומות נתונות. בעזרת ידע זה התלמיד לומד לפתור שאלות ובעיות "textbook". נשאלת השאלה: האם דרך הוראה זאת יוצרת חיבור בין הפיזיקה לעולם הסובב אותנו? האם היא מאתגרת את הסקרנות הטבעית של התלמידים ומלהיבה אותם? מול גישה זאת אנו מעמידים את גישת החקר וההתנסות. ההיגיון הבריא של הניסוי אינו תואם תמיד את המודלים הנלמדים, וזהו הפתח לעולם החקר לתלמידים. פתח המשאיר אותם בגבולות המוכר ולוקח אותם צעד אחד קדימה.
בבית ספרנו, ברנקו וייס אנה פרנק סאסא, מתהווה מזה כמה שנים מסורת של פרויקטים מבוססי מחקר בפיזיקה. שיא המחקרים הוא בשכבת י"א-י"ב, שבה התלמידים מבצעים עבודות מחקר בהיקף של 2 או 5 יחידות לימוד (עבודת גמר צמודה). בבמה זו יוצג תהליך המחקר גם דרך משקפי המנחה/מורה. במהלך הפרויקטים מצופה המנחה להתמודד עם שאלות שאין לו עבורן תשובות מוכנות מראש. זהו תהליך מרתק הן עבורו הן עבור התלמיד, אשר רואה דוגמה אישית הלכה למעשה ללימוד מתוך התמודדות.
למידה שיתופית מזן חדש: לומדים, חוקרים ומייצרים - סיפורם של תה, תאית וחצאית ("Scobydo Project") / מגי מועלם ועינב בר חנין-זנתי, תיכון דנציגר, קריית שמונה
תעשיית האופנה מעסיקה לא מעט את מרבית בני הנוער. דגמים חדשים, צבעים חדשים ומותגים למכביר. הרעיון לייצר בגד ביוטכנולוגי מסקרן מלכתחילה ומוּנע באמצעות אתגר מקצועי ו"סקרנות אופנתית". פרויקט החקר של מגמת ביוטכנולוגיה בתיכון דנציגר שילב בין שני העולמות: אופנה וביוטכנולוגיה.
תהליך החקר הכיתתי נעשה בדרך של הוראה שיתופית מקוונת וקבוצתית. מסגרת זו חייבה את התלמידים להוביל את הלמידה הצוותית תוך שימוש במיומנויות חקר, בשאילת שאלות ובפתרון בעיות ניסוייות מזדמנות. שימוש במודל הוראה קונסטרוקטיביסטי מסוג זה כיוון את מרכז תשומת הלב ללומד. הנושא המרכזי היה מטרת השיעור: תלמידים לומדים, ולא "מורה מלמד". הוראה משמעותית זו אפשרה לקיים למידה משמעותית. המורה לא שימשה מקור הידע הבלעדי, המשימה לרכישת הידע הוטלה גם על התלמידים. צבירת הידע נעשתה באמצעות יצירת קשר עם קבוצות מחקר שונות בעולם באמצעות הרשתות החברתיות, והצטרפות לקהילות ידע קיימות. שיתוף הידע הגלובלי המתאפשר כיום ברשת לצד הפתיחות הפדגוגית בכיתה אפשרו יצירת קבוצת למידה מסוג אחר.
האחריות לתוצר ולהתקדמות המחקרית הפכה לאחריות כיתתית. לתלמידים נפתח צוהר לעולם המחקר המדעי, על אודות האופן שבו מאתרים מידע ומיישמים אותו תוך הקפדה על כללי החקר שהם משננים מגיל צעיר. מצאנו שהמוטיבציה ללמידה גדלה פלאים בדרך זו, המשלבת מחקר מדעי לצד יצירת תוצר ביוטכנולוגי ייחודי.
בתום שישה חודשי עבודה אינטנסיביים, לא מעט אכזבות ומאמצים למכביר, הצלחנו לייצר בגד ביוטכנולוגי אופנתי העשוי מפטריית הקמבוצ'ה, המהווה למעשה Symbiotic Culture of Bacteria Yeast. זה מקור שמו של הפרויקט - Scobydo Project.
מסע לגילוי זהות כפתח ללמידה משמעותית / ענת שושני, בית ספר הכפר הירוק
כיצד יש להתמודד כיום עם המשימה החינוכית של התפתחות הזהות, של הקניית ידע, ערכים ומיומנויות שיאפשרו לבוגרי בית הספר לנווט בהצלחה את דרכם בחברה שבה יחיו בעתיד הקרוב, אך הבלתי צפוי? מתודולוגיה חדישה (אקספלורציה) שמודל ההוראה בבית ספרנו מתבסס עליה מנסה לתת מענה לשאלה זו. הגישה מדגישה את הצורך והחשיבות לאפשר לבני הנעורים להתמודד ולהתעמת באופן אמיץ ואותנטי עם רעיונות, שאלות ודילמות שנובעות מן החומר הנלמד. תהליך לימודי כזה הוא דו-כיווני - באמצעות חקר וההעמקה בתוכן הנלמד בכל תחומי הלימוד רוכש התלמיד תובנות מעמיקות יותר על עצמו - מי אני? מה אני רוצה/יכול להיות? עם אילו ערכים ורעיונות אני מזדהה? בה בעת צפוי כי יעמיקו גם המעורבות של התלמיד והעניין שלו בחומר הלימודים וברלוונטיות שלו לכאן ולעכשיו.
בהוראה אקספלורטיבית יש למורה תפקיד מרכזי. הנחייתו כרוכה בסוגיית הזיקה בין האובייקטיבי לסובייקטיבי, בין המחויבות לתכנית הלימודים ולחומר הנלמד, לבין המודעות של המורה למקום הייחודי שהתלמיד מצוי בו: להתנסויותיו העכשוויות, לעולם המעסיק אותו, לצרכיו, ללבטיו וכיו"ב. בהוראה אקספלורטיבית המורה מייצר במהלך השיעור פער רלוונטי מול תוכן שהתלמיד עדיין אינו מבין או יודע, פער בין הקוטב שבין התוכן הנלמד לבין הקוטב של האני הלומד. הפער הרלוונטי הוא שמניע את התהליך האקספלורטיבי.
כדי לגשר על הפער ולאפשר את התהליך האקספלורטיבי על המורה להעניק לתלמיד תחושת ביטחון ונקודות מוצא לחשיבה ולחקר; לתת בידיו "פיגומים" - גירויים חזותיים, שאלות פתוחות, דילמות, אנלוגיות וכד'. בנוסף, עליו לגלות סבלנות, להכיל, לבסס אווירה של אמון וכבוד לכל אחד, ובה בעת לנווט ולעורר לחשיבה מעמיקה יותר ולקבוע את גבולות הדיון. תפקידו של המורה הוא מחד גיסא לאתגר, ומאידך גיסא לכוון, לאפשר ולעודד את התלמיד להתייחס לנלמד מהמקום הפנימי והאישי שלו; לסייע לתלמיד להתחבר אל התוכן הלימודי בדרך של חקר וגילוי של המהותי שיש בו, בתוך מרחב המכבד את המשמעות האישית (הרגשית והקוגניטיבית) שיש לתוכן זה עבור התלמיד.
במה 4: מחזיקים כיתה: הוראה המייצרת אינטראקציות משמעותיות בכיתה יו"ר במה: אורנה פרידמן, קריית חינוך ברנקו וייס ע"ש רבין, מזכרת בתיה
לאינטראקציות בין מורה לתלמידים יש השפעה גדולה מאוד על הלמידה שלהם. גם לאינטראקציות בין התלמידים לבין עצמם במהלך הלמידה יש תפקיד חשוב מאוד בלמידה. אילו אינטראקציות בין מורה או מחנך לבין התלמידים מקדמות את הלמידה? מה השפעתן על הלמידה של התלמידים? באילו דרכים ניתן לייצר במהלך שיעור אינטראקציות מקדמות למידה בין מורה לתלמידים, ובין התלמידים לבין עצמם? שלוש ההרצאות בבמה זו יעסקו באינטראקציות משמעותיות בכיתה ויציעו מענים שונים לשאלות אלה.
הערכת יחסי ההתקשרות מורה-תלמיד ככלי להתערבות וטיפול בבעיות התנהגות וקשיים בוויסות עצמי בכיתה / ד"ר דודי גרנות ורות שנרך, אורנים - המכללה האקדמית לחינוך
מחקר המתבסס על תאוריית ההתקשרות מציע דרך להערכת יחסי מחנך-תלמיד וליישומה בתכנית התערבות. במסגרת המחקר דיווחו מאה דיאדות של מחנכים ותלמידיהם (כיתות ד'-ז') על איכות הקשר ביניהם; צד שלישי דיווח על תפקוד התלמידים בכיתה. בניתוח אשכולות התקבלו שתי קבוצות של יחסי מורה-תלמיד: (1) בטוחים - בעלי רמה גבוהה של קבלה וקרבה, ורמה נמוכה של דחייה, קונפליקט ותלות; (2) לא בטוחים - בעלי רמה גבוהה של דחייה, קונפליקט ותלות, ורמה נמוכה של קבלה וקרבה.
התלמידים מקבוצת הבטוחים הראו רמה נמוכה יותר של בעיות התנהגות (מוחצנות ומופנמות) ושל קשיים בוויסות עצמי, ורמה גבוהה יותר של יכולת התמודדות עם תסכולים, משימתיות, פופולריות חברתית והישגים. בהיבט יישומי, ריאיון יחסי ההתקשרות מורה-תלמיד יהווה כלי להערכת נרטיב המורה באשר למערכת היחסים עם התלמיד, ובסיס לתכנית קונסולטציה ייחודית לשיפור תפקוד התלמיד בכיתה.
מודל הנבחרת / יעקב הכט, ערי חינוך
בכיתת הנבחרת פועלים שני כללים עיקריים: כל התלמידים הם גם מורים. לקבוצה מטרה משותפת (למשל ציון כיתתי) - כל הכיתה מחויבת להצלחת כל תלמיד, וכל תלמיד עושה כל שביכולתו להצלחת המטרה הכיתתית.
בדומה לנבחרת ספורט, ועם אותה אנרגיה, חותרת הכיתה להגשים את מטרתה, תוך מיצוי הכישרונות המיוחדים של חבריה, טיפוח רוח הקבוצה וגאוות נבחרת. באופן זה מושג שילוב נכסף: הישגים גבוהים תוך הנאה ומיצוי עצמי. ממורה וארבעים תלמידים, ל-41 מורים ותלמידים.
כל הכיתה כל הזמן / ד"ר אורי קצין, סמינר הקיבוצים - המכללה לחינוך, לטכנולוגיה ולאמנויות
הדרך לשיתוף יותר תלמידים בלמידה נשענת על תובנה באשר לקשר שבין הוראה ללמידה ועל הכרת אופני הוראה המפעילים את כל התלמידים במהלך השיעור. יישומם בכיתה מצריך (א) את העלאת המודעות למצב הקיים; (ב) את הגדרת המקום שאנו רוצים להגיע אליו; (ג) הבנה של התהליך הנדרש לשם כך; (ד) אמונה ביכולתם של תלמידים; (ה) הכרה בחשיבות הלמידה; (ו) שיפור מתמיד של מיומנות ניהול ההוראה.
תצפיות הוראה מלמדות שרק מיעוט של התלמידים משתתף ישירות בלמידה, ושלרוב המורים אין ידיעה על רמת המעורבות הקוגניטיבית, על הידע או על המיומנויות הנרכשות במהלך השיעור. שאלות במהלך ההוראה הן אחת הדרכים הנפוצות בהוראה לעורר קשב ולמידה. בנוסף, מתוך אין-ספור שיחות שהיו לי עם מורים הבנתי שהשימוש בשאלות הוא אחת הדרכים היעילות לקדם את השיעור.
הישענות על שאלות כחלק מרכזי בהוראה אינה מאפשרת השתתפות של כל תלמידי הכיתה בלמידה, וגם לא של רובם. כפי שעולה ממחקרים שונים, מספר השאלות הרב בשיעורים אינו מאפשר זמן לחשיבה, ורוב השאלות הנשאלות הן ברמת הידע או הזיכרון. מורים מתמקדים ברמת חשיבה בסיסית - זכירה של ידע - ומדגישים פחות רמות חשיבה גבוהות יותר. שילד (2003) מצאה כי בניגוד למה שנהוג לצפות, מורי חטיבות הביניים מייחסים לרמות חשיבה כגון ניתוח, הערכה ויצירתיות פחות משקל משמייחסים לו מורים בבתי הספר היסודיים. שאלות ברמת חשיבה בסיסית, המבקשות מתלמידים לזכור "מה למדנו בשיעור האחרון", מגבילות את החשיבה לשליפה מן הזיכרון של הידע שהמורה מחפש. ההרצאה תציע דרכים אופרטיביות להפעלת כל תלמידי הכיתה במהלך כל השיעור. העלאת המודעות ללמידה ולרכישת ידע והפיכת השיעור למכליל ומשמעותי. מורים המשתמשים בגישה זו מדווחים על הצלחות בהפעלת כל תלמידי הכיתה. תצפיות הוראה מעידות על הצלחה בהכללה של כלל הלומדים.
במה 5: דרכי הוראה אל הלומד היחיד יו"ר במה: טליה אהרון, מכון ברנקו וייס
הבמה מתמקדת בדרכי הוראה המבקשות להגיע אל התלמיד היחיד, לתת מקום לנקודת מבטו הייחודית, לקיים עמו שיח פרטני דיאלוגי, לטפח את יכולת הביטוי העצמי שלו, במטרה לתמוך בתהליכי הלמידה שלו ובהתפתחותו האישית. יוצגו שלושה יישומים פדגוגיים בבתי ספר.
יוזמה לניצול השעה הפרטנית במתמטיקה כסביבת הוראה-למידה המאפשרת התבוננות מעמיקה בדרכי למידה-חשיבה של התלמידים / אלי הבר, מנהל בית ספר יסודי ויצמן, קריית מוצקין
השעה הפרטנית היא סביבת למידה-הוראה בעלת פוטנציאל גדול להבנת דרכי הלמידה-חשיבה המתמטיות של הלומד היחיד. מרגע שהוכנסה השעה הפרטנית למערכת חיפשנו דרכים כיצד לנצל מתנה זו בצורה מיטבית. בשונה מההוראה במליאת הכיתה, תהליך ההוראה בשעה הפרטנית מבוסס על יכולתו של המורה לנהל שיח דיאלוגי בשפה המתמטית בינו לבין קבוצת תלמידים קטנה, אשר בה כל תלמיד מופעל כל הזמן.
כדי ליצור את סביבת הלמידה פותח מודל ניסיוני המכשיר את המורה לשיח הדיאלוגי. המודל כולל שלושה שלבים: (1) שלב ההכנה: המורה מכין תכנית שיעור בליווי מומחה (דר' יעקב תימור מהטכניון), בהתכתבות במייל; (2) שלב הביצוע - המורה מעביר את השיעור בהתאם לתכנית. מורים אחדים צופים בו, תוך השתתפות פעילה של דר' תימור; (3) שלב הדיון - דיון בתהליך ההוראה-למידה-חשיבה של התלמידים והמורה עם צוות מורים למתמטיקה שצפו בשיעור. מהפעלת יזמה זו עד עתה מתברר כי הושג מהפך הן במקצועיות המורים הן בהישגי התלמידים.
תכנית כתיבה: "מה חושב הנוער של היום?!" / אודליה זירד ואורלי דור, תיכון ברנקו וייס גולן קצרין
התכנית "מה חושב הנוער של היום?!", המבוססת על מודל שפותח במכון ברנקו וייס והותאם לתלמידים בסיכון חינוכי, מציבה במרכז ההוראה והלמידה את הדיאלוג בין המורה לתלמידים ובין התלמידים לבין עצמם: ראשית בעל-פה, ובהדרגה גם בכתב. דיאלוג זה מתמקד בתכנים שונים הנוגעים בעולמם של התלמידים. כך מציבה לה תכנית זו למטרה לסייע בהעצמת התלמידים. לשיטתנו, טיפוח יכולת ביטוי עצמי תוך השתתפות בשיח, קבלת מקום מכבד להשמעת דעה והעמקה בנושאים שונים יכולים להעצים את תחושת הביטחון והמסוגלות של התלמידים בכתיבה ובקריאה, לזמן להם חוויות הצלחה בלימוד תחומי דעת שונים, ולטפח בהם יכולת אוריינית אפקטיבית.
התכנית מזמנת למורות אתגרים רבים, עקב הדרישה הבסיסית שבה לכתיבה ולדיאלוג. עבור נוער בסיכון כתיבה אינה מיומנות מוכרת, ואינה נושאת עמה חוויות הצלחה מן העבר, מה שמעצים את תחושת האתגר של המורות ביצירת חוויות הצלחה לתלמידים. הבמה הניתנת לבני נוער בסיכון בתכנית מפתיעה אותם, שכן הם רגילים להיות בשוליים זמן ממושך ואינם רגילים שמקשיבים להם או שמבקשים מהם להביע את דעתם. אתגרים אלה דורשים מהמורות תהליך עבודה מותאם אישית, מתן משוב אישי מקדם לכל תלמיד בכתב ובעל-פה כמודל לדרך הכתיבה והביטוי, זאת כדי להביא כל תלמיד ותלמידה להשתתפות פעילה.
זהות - השפה המדוברת בבית הספר בן צבי נס ציונה / אורלי אדרי, מנהלת בית ספר בן צבי, נס ציונה; אושרת ברקאי, חברת מרכז הפצה - מובילת הגישה החינוכית; אתי ליסאני, חברת מרכז הפצה - מנהלת הידע
בית הספר בן צבי הוא בית ספר ניסויי ומרכז הפצה המלווה על ידי אגף מו"פ ניסויים ויזמות משרד החינוך ומקבל ייעוץ אקדמי ממכון ברנקו וייס. בית הספר מוביל תפיסה חינוכית פדגוגית חדשנית המבוססת על עבודתם של פלום וקפלן (Flum & Kaplan, 2003, 2006), אשר הציעו מסגרת מושגית לעידוד מעורבות יעילה בתהליכים אקספלורטיביים בהקשר החינוכי, וטענו כי בתי ספר מהווים הקשר מרכזי שבו הפרט חווה חוויות משמעותיות להבניית הזהות.
בית ספר בן צבי מצא הגדרה מחודשת לתפקידו: "תמיכה בתהליכי התפתחות הזהות תוך אינטראקציה עם האחר". מתוך האמונה וההבנה כי לנו, למורים ולמחנכים, יש השפעה ניכרת על עולמו של התלמיד, בחרנו להציב את תהליכי התפתחות זהותו של הפרט כמשימה מרכזית במרחבי ההוראה והלמידה - בליבת העשייה הפדגוגית בבית הספר. נציג את המודל החינוכי שפיתחנו ואת עקרונותיו, המלווים אותנו בכל המרחבים הפדגוגיים ברמת הלומד, המלמד והארגון: עירור, פיגום, תמיכה ורפלקציה.
בהרצאה נציג את המרחבים הפדגוגיים ואת כלי החשיבה וההתבוננות המובילים אותנו בתהליכי הוראה-למידה. נאפיין את תהליכי ההוראה-למידה כתהליכי שיח דיאלוגי בין תלמידים, מורים והחומר הנלמד, המובילים את המורה לשנות את תפיסת התפקיד שלו למנחה, מעודד ומאפשר. בתפקידו זה המורה מוביל את הלומד להתייחס לחומר הנלמד ממקום של משמעות אישית (רגשית וקוגניטיבית), למודעות עצמית ולתחושת מסוגלות גבוהה, להנעה פנימית ללמידה וליכולת התבוננות וניהוג עצמי.
במה 6: שבירת מסגרות בהוראה יו"ר במה: ענת לידור, מכון ברנקו וייס
בבמה זו כללנו שלוש הצגות המדגימות יישומים פדגוגיים ששברו את מסגרת הלמידה המסורתית, ובנו משהו אחר: שבירת מסגרת זמן; שבירת מבנה יום הלמידה; שבירת מסגרת הכיתה; שבירת החלוקה למקצועות הלימוד. הבמה תעסוק בשאלות כיצד משפיעים שינויים כאלה על מקומו של המורה ותפקידו.
המדבר כמעבדה פתוחה ללימוד המדעים / עבדאללה אלגרגאוי, מנהל בית הספר הניסויי אלמוסתקבל
המודל שפותח בבית הספר מאפשר למידה חווייתית מבוססת חקר, תצפית ותיעוד באמצעות למידה חוץ-כיתתית בסביבה המדברית הקרובה - הרחבה של סביבת הלמידה המקובלת בתוך מבנה בית הספר אל הסביבה המדברית שאנו חיים בה. הסביבה הקרובה כמעבדה חיה מספקת הזדמנות להכיר את מאפייני האקלים ומשתני מזג האוויר, את החומרים והיצורים החיים שסביבנו (צמחים, בעלי חיים, אדם) ואת יחסי הגומלין שביניהם. בנוסף אפשר לעקוב אחר התרבות - ההתפתחות הטכנולוגית והידע שיצר האדם בסביבה מיוחדת זאת. הלמידה מפגישה את התלמידים עם התופעות במקום ובזמן התרחשותם, ממוקדת בפיתוח כלים ומיומנויות של תהליכי חקר, מטפחת ומרחיבה את יכולות ודרכי החשיבה, ומדגישה את ההיבט החווייתי.
היציאה מהכיתה מזמנת למורה סביבות למידה עשירות שאין הוא צריך להשקיע כדי להשיג אותן. המורה חוזר עם אנרגיה מתחדשת וחוויות שחווה עם תלמידיו, ורוצה לחזור שוב לאותם מקומות. המורה עצמו נחשף לראשונה לדברים רבים בסביבה ולומד אותם, מה שמשפר את ההוראה שלו. סביבות הלמידה אינן קבועות אלא ניתנות לשינוי מדי פעם, וההוראה הופכת ליעילה ומשמעותית יותר - גם לתלמיד וגם למורה.
ביציאה מהכיתה לסביבה הקרובה גם המורה וגם התלמיד חווים חוויות משמעותיות שיכולות להשפיע על שיטת ההוראה ועל הבנת החומר. מורים רבים שהיו חסרי מוטיבציה חזרו עם מרץ רב ותחושת שייכות חזקה לבית הספר, וגם לכך הייתה תרומה ללמידה המשמעותית. סביבות הלמידה הטבעיות עושות את ההוראה מוחשית וחווייתית יותר, ומציבות בפני המורה אתגרים חדשים בכל יציאה מהכיתה.
ניהול כיתה תלת-גילית: פדגוגיה חדשנית לפיתוח לומד עצמאי, ערכי, מעורב, חוקר / דני יוגב, בית ספר א.ד.ם וסביבה
בית הספר א.ד.ם וסביבה יצר פרדיגמה חדשה של כיתות תלת-גיליות במקום חד-גיליות, לשם צמיחה הדרגתית של הלומד במרחב לימודי משותף ועשיר בגירויים. מרחב כזה מאפשר הוראה מותאמת, דיאלוג בין הלומדים, למידה שיתופית סביב פרויקטים - לקידום הישגים לימודיים, קידום הישגים בחינוך ערכי חברתי ופיתוח כישורים אישיים.
בית החינוך א.ד.ם וסביבה הוא בית חינוך ניסויי וירוק בקיבוץ געש, ויש בו 11 כיתות תלת-גיליות. יש מערכת שעות חובה ובחירה, ודגש מיוחד על אקולוגיה ועל איכות הסביבה. הסביבה הלימודית התלת-גילית היא מורכבת ומגוונת. בכיתות משולבים עזרי למידה מגישת מונטסורי ומרכזי למידה במיומנויות השפה, במתמטיקה, במדעים, בכישורי חיים ועוד.
הכיתה התלת-גילית וסביבת הלימוד הייחודית דורשות פיתוח כלי מעקב ובקרה אחר ההתקדמות והלמידה, גם עבור המורים וגם עבור התלמידים. ניהול כיתה תלת-גילית דורש זמן גמיש, הוראה מותאמת, למידה במליאוֹת, בקבוצות ובאופן יחידני. יש צורך בארגון גמיש של תכנים בהתאמה לתכניות הליבה ובמסגרת הלמידה הבין-תחומית.
בבית הספר הוראת עמיתים מובנית וטבעית בתוך הקהל"ת ובאמצעות עבודת צוות ופרויקטים קבוצתיים. עבור מורים ומחנכים שמורגלים בדרכי הוראה-למידה שונות המדובר בשינוי ממעלה ראשונה. מעקב ובקרה רציפים דורשים זמן ומקצועיות, שכלול תמידי ורצוף של העבודה החינוכית לקידום מטרות הלמידה המשמעותית וקידום לומדים מעורבים, ערכיים, אחראיים.
Tec4Schools - למידה שיתופית מקוונת חוצה תרבויות / ד"ר מיקי קריץ, סמינר הקיבוצים - המכללה לחינוך, לטכנולוגיה ולאמנויות; ד"ר איליין חוטר, מנהלת בשיתוף, מכללת אוהלו בקצרין - מכללה אקדמית לחינוך, מדעים וספורט; ד"ר מירי שינפלד, יו"ר מרכז TEC ומנהלת בשיתוף, סמינר הקיבוצים - המכללה לחינוך, לטכנולוגיה ולאמנויות, ומכון מופ"ת
מודל TEC פותח על ידי ד"ר מירי שינפלד, ד"ר איליין חוטר וד"ר אסמאא גנאיים. המודל מבוסס על תנאי תאוריית המגע: שוויון בין המשתתפים, שיתופיות ולא תחרות, תמיכה מוסדית, תקופה ארוכה של הידברות ושותפות בין קבוצות ולא בין בודדים. המודל מציע התפתחות הדרגתית בתקשורת וחיזוק האמון בין הקבוצות במהלך העבודה הקבוצתית באמצעות האינטרנט, שבו ניתן לקיים דיונים בלי לראות ולשמוע זה את זה. המודל מתפתח ומופעל משנת 2004 במכללות להוראה, ומאז 2009 מיושם בבתי הספר במסגרת סמינר הקיבוצים.
בתכנית Tec4Schools לומדים תלמידי כיתות ה' בבתי ספר ממגזרים שונים נושאים בתחומי תרבות, ערכים ומורשת, בקבוצות רב-תרבותיות ובסביבה מקוונת. התלמידים לומדים בזוגות בצורה סינכרונית וא-סינכרונית, בקבוצות קטנות בנות שישה תלמידים משלושה בתי ספר. הלמידה מתקיימת שעה בשבוע עם אפשרות ללמוד גם בבית. בסוף שנת הלימודים מתקיים מפגש שיא חגיגי שהוא חוויה לימודית ותרבותית. הסביבה הלימודית לתלמידים היא רשת חברתית-חינוכית, התומכת בשלוש השפות ומלווה בהדרכה ובתמיכה מתמידות.
הכשרת המורים כוללת קורס מקוון וקורס מרוכז פנים אל פנים במהלך שלושה ימים, כולל לינה. ימים אלו משמשים להיכרות עם סביבות הלמידה, עם מודל TEC ועם פדגוגיה ללמידה שיתופית מקוונת. במסגרת זו מכירים המורים השותפים אלה את אלה ונבנית מסגרת לתכנית הלימודים השנתית. התכנית כוללת גם יום בין-לאומי שבו תלמידים וסטודנטים מישראל ומחו"ל לומדים תוך אינטראקציה בין-תרבויות ומשתפים בתוצרי למידה. בסיום התכנית ייפגשו המורים והתלמידים פנים אל פנים למפגש סיום חגיגי, בסיוע של המרצים והסטודנטים מסמינר הקיבוצים.
מרכז TEC שבמכון מופ"ת ובסמינר הקיבוצים - המכללה לחינוך, לטכנולוגיה ולאמנויות, בשיתוף עם המזכירות הפדגוגית, אגף מורשת ומנהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך מפעילים את תכנית Tec4Schools. התכנית מתבססת על ניסיון של חמש שנים בפרויקט אמירים TEC לתלמידים מצטיינים בניהולו של ד"ר מיקי קריץ. מספר המקומות בשנת הלימודים תשע"ה מוגבל למאה כיתות ה' בכל המגזרים. המורים מקבלים הנחיה מצוות התכנית ומפעילים את התלמידים בלמידה שיתופית משמעותית במודל TEC.
במה 7: הובלת שינוי בתרבות ההוראה הבית-ספרית יו"ר במה: עינת כץ שרוני, מכון ברנקו וייס
כיצד מובילים בבית הספר שינוי פדגוגי, כזה שישפיע על דרכי ההוראה והלמידה וייצור שינוי משמעותי ומתמשך בתרבות ההוראה הבית-ספרית? מהם התהליכים שיש ליצור, אילו סדירויות ארגוניות כדאי לבנות, מי ראוי שיהיו השותפים? מה מקום המורים בהובלת השינוי? כיצד מכשירים את המורים לשינוי, ומי מכשיר אותם? בבמה יוצגו ארבעה מודלים של הובלת תהליכי שינוי פדגוגיים בבתי ספר.
סדר יום בית-ספרי של אינטראקציה משמעותית / עירית אהרון וגלעד שפירא, בית הספר הריאלי העברי, חיפה
ההוראה המשמעותית היא שמעצבת מרחבים והזדמנויות לאינטראקציה משמעותית. באינטראקציה כזו כל השותפים נוכחים באופן מלא, מעורבים קוגניטיבית ורגשית ונותנים ביטוי למעורבותם מתוך אחריות ומחויבות. במהלכה מביאים המשתתפים רעיונות, מחדדים ומשכללים א-הדדי את ידע הפרט ואת ידע הקהילה. מערכת חינוכית שבמרכזה האינטראקציה המשמעותית חייבת לבחון מחדש את סדר היום שלה ולעצבו באופן שיאפשר למורים ולתלמידים מרחב יצירה. מרחב זה מחייב אוטונומיה של מורים כמעצבי תכניות לימודים שבמסגרתן תלמידים מפיקים תוצרים המגלמים ידע והבנה תוך אינטראקציה עם קהילות.
על יסודה של תפיסה זו מוביל בית הספר הריאלי העברי בחיפה בחמש השנים האחרונות תהליכי שינוי רחבי-היקף בכל מישורי הפעולה שלו: תכנית הלימודים, המערכת הארגונית, התפתחות מורים והתפתחות תלמידים. בהרצאתנו נציג את עצמתם של תהליכי השינוי בכל שדרות בית הספר, את השלכותיהם על המורים בכל רובדי הפעולה שלהם ואת האתגרים שהם מעמידים בפני בית הספר.
לזמן שיח משמעותי למורים: כיצד מפתחים קהילות למידה, וכיצד תומכים באלו שמנהיגים ומנחים אותן? / מוניקה פרידמן, מנחה, ומלכה קרן, ראש תחום פיתוח מנהיגות, מרכז קשת בית ברל
קהילות למידה של מורים עשויות לתת מענה לצמא של מורים למפגש מקצועי עם עמיתים, מפגש שיאפשר להם להתלבט, לשתף בידע וללמוד זה מזה. אך הן זקוקות לא רק לתנאים של זמן ומקום, אלא במיוחד למנהיגות שתאפשר יצירת מרחב בטוח ופתוח לשיחה, ללמידה ולהיוועצות.
סגני מנהלים, כחלק מהמנהיגות הפדגוגית של בית הספר, עשויים להוביל קהילות למידה כאלה, הרואות את המורים כלומדים ומזמנות להם שיח משמעותי המבוסס על התנסויות. כדי שהם יוכלו לעשות זאת הם זקוקים לקהילה מקצועית לומדת משל עצמם, שתאפשר להם לבסס את יכולתם המקצועית להנחות תהליכים כאלה.
במפגש זה נדגים כיצד קבוצה של סגני מנהלים המתנסים בהנחיית קהילות למידה בבתי הספר שלהם מתנסה כקהילה לומדת בעצמה, ומסייעת למשתתפיה לשכלל כישורי מנהיגות והנחיה כדי להנחות בקהילות אלה שיח מקצועי-פדגוגי איכותי.
הנחיה פדגוגית בית-ספרית כמרכיב בשגרת ההוראה והלמידה בבית הספר / עדו ארגמן, מנהל אגף חינוך, מועצה מקומית מיתר
פעמים רבות אנו מתלבטים באשר לדרך להטמיע בקרב הצוות החינוכי בבית הספר שפה פדגוגית משותפת. אנו שואלים עצמנו מהן הסדירויות הארגוניות הנדרשות להבניית בית הספר "כארגון לומד", וכיצד "למידת עמיתים" תהיה מרכיב בשגרת בית הספר ומוריו. אנו עסוקים באופן שנבנה תהליכים של העצמה אישית ומקצועית שינבעו מתוך העשייה החינוכית בבית הספר.
במפגש תוצע תפיסת עולם והבניה בית-ספרית של פעולת "מנחים פדגוגיים בית-ספריים" כחלק משגרת ההוראה והלמידה של בית הספר, ותיבחן מידת התרומה של תהליך זה לסוגיות שנמנו כאן.
"מחזון למציאות": מודל להטמעת למידה מבוססת פרויקטים (PBL) כדרך חיים בבתי ספר ציבוריים / עמית רומנו, חט"ב יד גיורא, הרצליה
מערכת החינוך עוסקת רבות בשנים האחרונות בניסיון לייצר "למידה משמעותית". אחת השיטות המדוברות היא הלמידה מבוססת הפרויקטים (PBL), אולם בתי ספר ציבוריים רבים מתקשים ליישמה כדרך חיים בית-ספרית.
בחטיבת הביניים יד גיורא בהרצליה הצלחנו בתהליך חמש-שנתי להטמיע את הלמידה מבוססת הפרויקטים בכל שכבות הגיל ובמקצועות הליבה (אנגלית, היסטוריה, תנ"ך, ספרות, תרבות ישראל, אזרחות ומדעים). מתוך ניסיון זה חילצנו מודל שעשוי להוות כלי יישומי לבתי ספר אחרים המעוניינים בשינוי מסדר שלישי.
במסגרת ההרצאה נציג את המודל הרב-מערכתי שחילצנו ואת התובנות שהסקנו מהתהליך. בנוסף, נציג דוגמאות אחדות לפרויקטים נבחרים במקצועות השונים. נציג גם תוצאות של הערכות פנימיות וחיצוניות באשר לשביעות רצון של מורים, תלמידים והורים, וכן שיפור בנתוני האקלים הבית-ספרי.